[המשך] וכמו שבר"ה שחל להיות בשבת שאין תוקעין בשופר אבל אומרים פסוקי שופרות, עד"ז בנוגע ל"יום כפור קטן" שחל בימי החנוכה, ער"ח טבת,

שרק עניני אמירת תחנון וכיו"ב נדחין מפני עניני הלל והודאה של חנוכה ולא ענינים אחרים. "יום כפור קטן" הוא זמן מיוחד לתשובה שבה ב' ענינים: חרטה

גמורה והצער על העבר, בדוגמת הענין של אמירת תחנון שאין בחנוכה (ונפעל מצ"ע, וכנ"ל), אבל הענין דקבלה טובה על להבא לעבוד את ה' "בכל לבבך וגו'",

שאז הקבלה היא מתוך שמחה ושמחה גדולה ביותר (כבתשובה עילאה) – נשאר גם בימי חנוכה בתקפו. והמעשה הוא העיקר – לא לצאת י"ח בזה שמשפיע כך

על אחרים, אלא "קשוט עצמך", הכוונה היא אכן אליו! – להחליט ולהתחיל בפועל עוד הלילה, להוסיף בלימוד התורה ובקיום המצוות בהידור בנתינת הצדקה

(באופן שמותר בלילה) ובהעבודה כדבעי עם עניני הרשות, ומתוך שמחה גדולה.

ב' חלקים משיחת יום ג', כ"ט כסלו, נר ה' דחנוכה ה'תש"מ