[המשך] הענין דשמירת המקדש נאמר במס' תמיד ומדות (כי בשמירת המקדש חובת גברא (מ"ש במס' תמיד) וחובת המקדש (מ"ש במס' מדות). זה דבמס'

תמיד מוזכר רק ע"ד שמירת הכהנים ולא הלוים, יובן עפ"י ביאור הקשר בין שמירת המקדש לעבודת ה"תמיד", דזה יובן בהקדם הטעם שאין חיוב שמירת

המקדש ביום, אף שענין שמירת המקדש אינה מפני יראת הגנבים אלא מפני כבוד המקדש ש"אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין וכו'" – כי ביום נפעל ענין

ה"כבוד" ע"י עצם עבודת הכהנים. ובסגנון ההלכה: גדר "שמירת המקדש" הוא שלא יהי' היסח הדעת מהמקדש, והחשש לזה הוא רק בלילה כשאין עבודה

במקדש, משא"כ ביום שהעבודה עצמה מחייבת שלא יהי' היסח הדעת. והיינו, שהעבודה ביום שמתחלת בעבודת התמיד, פועלת את מה שה"שמירה" פועלת

בלילה. ולכן גם לא הוזכר במס' תמיד אודות שמירת הלויים, כי עיקר שלילת הענין ד"היסח הדעת" נוגעת בפנים המקדש, מקום שמירת הכהנים, שעבודת

התמיד בפנים באה במקומה (משא"כ שמירת הלויים היתה מבחוץ וכו').

משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ב