הגמרא קובעת שזמן הדלקת נרות חנוכה הוא "משתשקע חמה עד שתכלה רגל מן השוק". מהי הגדרה זו? האם יש להדליק את כל משך הזמן הזה או שמא זהו הטווח בו מותר להדליק? האם "משתשקע החמה" זהו זמן השקיעה או שמא סוף השקיעה, כלומר בצאת הכוכבים? ומה הדין במציאות ימינו, כאשר אנשים מסתובבים ברחובות הרבה אחרי חצי שעה משקיעת החמה? מה הדין אם הניח אדם כמות שמן המספיקה לזמן ההדלקה אך הנר כבה? במהלך השיעור נברר דינים אלו העוסקים בזמן ההדלקה.