בענין "שבעת ימים לפני יוהכ"פ מפרישין כה"ג מביתו" מצינו ב' הפכיים: דלא כבכל השנה כולה שהכה"ג הוא "להבדילו קודש קדשים" – מובדל מכלל

ישראל, הנה ביוהכ"פ להיפך – הוא מתאחד עם כלל ישראל עד שהוא מתוודה גם עבורם, ועד שגם ה"שעיר המשתלח" הוא דוקא בכה"ג, ו"והתוודה עליו את

כל עוונות בנ"י ואת כל פשעיהם וכו'" – גם עם אותם יהודים עליו להתאחד. ומאידך – ההכנה לעבודה זו היא "מפרישין אותו שבעת ימים"! ודוקא ע"י

"הפרשה" זו מגיע לתכלית האחדות עם כל ישראל. וההוראה: הזמן ביום שבו האדם הוא בדוגמת הכה"ג "לעמוד לשרת לפני ה'" (ש"כהנים בחשאי"), הוא

בעת תפלת העמידה בלחש. וגם בה – ב' קצוות אלו: ההכנה לתפילה היא ע"י שמפריש א"ע מכל ענינים שלא שייכים לתפילה בלחש, אבל בעת התפילה ה"ה

מתפלל עבור צרכיו הגשמיים! וזהו התכלית וה"מצות עשה" של התפילה – לבקש צרכיו הגשמיים!

ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשל"ו