[המשך] בעל ההילולא מספר על שליחות מסויימת שנשלח ע"י אביו לא' משרי המלוכה בפעטערבורג, ומתאר איך שבצאתו מהפגישה מאוחר בלילה הי'

כ"כ קר עד שהי' חייב ליכנס לבית מרזח להתחמם למרות שהי' לבוש

במעיל פרווה! וההוראה: כשעסקן ציבורי מוכרח לצאת מה"חממה" של תורה ותפלה

ליפגש עם עניני ואנשי "חוץ" לפעול טובה ליהודי – אין לו "להוריד" מ"לבושי" תומ"צ בטענה שרק כשיתאים את עצמו ל"חוץ" יוכל להשפיע שם... אלא להיפך

– עליו להוסיף לפני זה בלבושים מיוחדים שיפסיקו בינו לבין הקור שבחוץ ויגונו עליו, כי ה"לבושים" שלבש ב"ביתו", בד' אמות של תורה ותפלה, לא יספיקו.

וזה שאינו רואה צורך בזה – ה"ז כי עוד לא התנסה עם הקור שב"חוץ", ועליו להקשיב למומחה ומנוסה בדבר (ועליו לברר אצל מי שאינו נוגע בדבר מהם

הלבושים מיוחדים שהוא צריך). ורק כך יצליח גם להאיר ולחמם את הקור שבחוץ.

משיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשמ"א