ביאור בפרש"י עה"פ (איכה א', ג.) "כל רדפי' השיגוה בין המצרים" - "בין המצרים, שיש גובה מכאן וגובה מכאן ואין מקום לנוס. המצרים, גבולים של

שדה וכרם. ומ"א בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב": הטעם שאינו מפרש שהגבולים היו של "עיר" או "ים", כי הרי בנ"י ברחו והתרחקו מה"עיר" ירושלים

(ומכ"ש משאר הערים של יהודה ושומרון וכו'), וגם לא הי' "ים" מחוץ לירושלים, ולכן מפרש שברחו ל"גבולים של שדה וכרם" שמסביב לירושלים, אלא

ש"השיגוה" כיון שהי' להם "גובה מכאן וגובה מכאן ואין מקום לנוס". אבל לפי פירוש זה קשה הלשון "המצרים" - הידועים, ולכן הביא את פירוש המדרש

שהכוונה למצרים של י"ז בתמוז ותשעה באב - תאריכים ידועים עוד לפני החורבן וכו'. אבל פירוש זה קשה עוד יותר, כי בפשטות ברחו לאחר ת"ב ולא "בין"

י"ז בתמוז ותשעה באב, ולכן מביא פי' זה רק כפירוש שני.

ב' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' מטו"מ, מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ט