לאחר פרשיית 'הקריאה לשלום' מביאה התורה את פרשיית 'עגלה ערופה'. אך, מדוע התורה מפסיקה את פרשיות המלחמה ובין פרשיית 'הקריאה לשלום' לפרשיית 'אשת יפת-תואר' מביאה את הפרשיה הזו? מהי המשמעות של כל ההמולה הסובבת את הפרשייה הזו - מדידית המרחק מהערים, הגעת זקני העיר, מיקום העריפה וכו'? ומה רוצה להראות לנו התורה בהתמקדותה בפרטים הקטנים ביותר כשמדובר באירוע קשה שכזה ובמיוחד בהקשר למלחמה?