במ"ש בחמישי דפ' נשא שהי"ב נשיאים נדבו "שש עגלות צב" תמוה: 1) פשיטא שאצל הנשיאים לא הי' חסרון בתכונה של "נדיב לב", והיתה להם היכולת

לנדב עגלה שלימה מממונו, ומדוע הביאו שש עגלות בלבד – "עגלה על שני הנשיאים"?! 2) אם היו מנדבים י"ב עגלות היו יכולים לתת לבני מררי עוד כמה

עגלות שיוכלו להניח את קרשי המשכן ע"ג העגלות ברווח, ולא כפי שהי' בפועל שכדי להטעין את 48 קרשי המשכן על 4 העגלות שנקצבו לבני מררי, היו צריכים

להניח הקרשים זה ע"ג זה באופן שבן לוי הי' חייב ללכת סמוך לעגלות לשמור שהקרשים לא יפלו בדרך! והביאור: "לא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה",

ובמילא צריך לנצל כל ענין בשלימות. וענין זה בא לידי ביטוי במשכן בענין העגלות, כי הרי רואים שלפועל היתה היכולת לכל עגלה לשאת 12 קרשים, ואם היו

מטעינים רק 6 קרשים על כל עגלה היתה מחצית מהכח של כל עגלה מתבזבז לבטלה! ולכן למרות שכל נשיא הי' רוצה לנדב עגלה בעצמו, אבל לשלימות המשכן

לא היו יכולים לנדב יותר משש עגלות. הוראה נפלאה" מזה – על כל אחד לנצל את כל הכוחות שניתנו לו ע"י ה' שלא יהי' דבר לבטלה ח"ו, וכן יש לנצל כל

רגע ורגע מהזמן!

ו"

משיחת אור לי"ב סיון ה'תשמ"ב