אלישע והזוויות

אינטראקציה עם מפתחים מלפני כמה חודשים גרמה לי להרהר בשאלת החשיבות והמרכזיות של כתיבה אנושית, ללא AI, בעידן שאנו חיים בו. התוצרים של ההירהורים הללו - לפניכם!----מוזמנים ליצור קשר:⁠[email protected]⁠ ⁠⁠https://t.me/ElishasAngles⁠⁠⁠⁠https://elishasangles.substack.com/⁠⁠לינקים לאזכורים מהפרק:קלייבן וג'ו ב-X:⁠https://x.com/SpencerKlavan/status/2049606885356212328⁠ ⁠https://x.com/Dgkalx1267/status/2049645895130710033⁠  ג'ו הפרופסור ב-NYT על כך שלא צריך כתיבה כבר⁠https://www.nytimes.com/2026/09/29/opinion/writing-thinking-college-ai.html?unlocked_article_code=1.FlE.mEFb.nwLnWh4P8CVn&smid=wa-share⁠ דריה שלייפר על כתיבה בעידן ה-AI⁠https://x.com/EYRosensweig/status/2052071781444235374⁠  טד נלסון על קישוריות וכתיבה⁠https://www.youtube.com/watch?v=Bqx6li5dbEY⁠ תקשורת בין-מוחית ישירה⁠https://waitbutwhy.com/2017/04/neuralink.html⁠  פרופ' מרי אן וולף על כתיבה והמוח⁠https://www.youtube.com/watch?v=8_NFSDaMj-A&t=234s⁠

This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

שלום כולם וברוכים הבאים (בעצם, ברוכים השבים) ל”אלישע והזוויות”, היום ה-15 לאוקטובר 2026, ד חשוון תשפ”ז. כשנפרדנו לפני כמה חודשים, בסיומה של העונה השנייה, אמרתי שהדבר הבא זו עונה שלישית - אבל מה שאנחנו נעשה היום ובפרקים הקרובים זה בעצם “פרקי נספחים” לעונה השניה. זוויות שעומדות בפני עצמן, אולי נקרא להם - “זוויתונים”. ועדיין בתכנון לעשות את העונה השלישית בנושא אחר, אבל זה יחכה לימים אחרים.

הנושא שלנו היום יהיה אוסף של נושאים קלילים: תודעה וסבל, אחריות ובחירה חופשית - בעיקר של בוטים של בינה מלאכותית. נושאים קלילים, אחד אחד… אבל רגע לפני שנפתח את הפרק, אזכיר לכולם לעשות לייק, subscribe, כאן ובאתר הפודקאסט. יש גם ערוץ טלגרם למעוניינים (⁠https://t.me/ElishasAngles⁠), ומייל שאפשר לכתוב לי בו ([email protected]). אז, מוזמנים!

עוד מעט כבר לא תוכלו לקלל כמו שאהבתם

אני רוצה לפתוח את הדברים שלנו במשהו סתמי לכאורה: תנאי השימוש של אנתרופיק. אני כותב את הדברים הללו באמצע אוקטובר, ולכן יתכן שאתם כבר אחרי התאריך החשוב של 12 בנובמבר 2026, אבל למי שלא ידע זהו התאריך שאחריו, כך הודיעו בחברת אנתרופיק, הם מתכוונים למנוע מאיתנו לקלל את המודלים שלהם - כלומר, את קלוד על גרסותיו השונות - בפרצוף. ברמה הטכנית מה שהם יעשו זה משהו כזה: אם במהלך הצ’אט תכתבו דברי בלע, תטיחו עלבונות בקלוד באופן שיטתי ומכוון - הרי שהבוט יודיע שהוא מסיים את השיחה ויסרב להמשיך בדיון איתכם (והאמת, שגם בעבר היו מגבלות שכאלו, אבל נראה שהם עומדים להדק את ההגנות הללו עוד יותר). הדברים מובאים תחת סעיף שכותרתו “אין לעסוק בהתנהגות אכזרית או מזיקה-פסיכולוגית”, שבו מופיעים דברים כמו “קידום וסיוע או האדרה של התאבדות” ו”קידום או סיוע להפרעות אכילה” - והסעיף האחרון סוגר את הרשימה באיסור על “נקיטה בהתנהגות פוגענית או אכזרית, מתמשכת ומיותרת, כלפי המודלים שלנו”.

בתור מי שאינו מקלל אף פעם, והיה שמח לחיות בחברה שבה קללות הן טאבו שנפרץ רק באופן נדיר, האיסור הזה לא משפיע עליי באופן אישי ומעשי. אבל כיוון שמדובר בשיח של אדם עם מחשב, אנחנו בכל זאת צריכים לשאול - מדוע שחברת אנתרופיק תשקיע מחשבה בשאלה אם אנשים מקללים את המוצר שלהם כשהם בשיחה איתו? האם שמעתם פעם את אילון מאסק מוטרד מכך שאנשים מקללים את הטסלות שקנו כשהבטריה נגמרת והם תקועים באמצע הדרך, רק הם והטסלה? האם ביל גייטס התלונן פעם על זה שאנשים מקללים את התוכנה שלו, את WINDOWS, בין אם בצדק ובין אם לא? יש כאן, בהחלט, סיפור אחר, וכמובן לא צריך לומר לכם שיש לו - כמה זוויות!

יתכן שחלק מהסיפור כאן הוא אידיאולוגיה פרוגרסיבית, כזו שרואה בחברות עסקיות כאלה שצריכות לקחת חלק בחינוך הציבור הכללי להתנהגות טובה. כבר לפני כעשור, ב-2017, יזמה קבוצה בשם Care2 עצומה אינטרנטית נגד אמאזון ו-APPLE, בתביעה שהם ישנו את ההתנהגות של שני הבוטים שלהם, הרי הן SIRI ו-ALEXA. לשני הבוטים הללו יש קול נשי, יש להקדים ולומר. יוזמי העצומה שמו לב שכאשר מישהו מתנהג בצורה שהיתה נחשבת הטרדה מינית אילו היא היתה נעשית כלפי נשים, הבוטים אינם מתלוננים אלא מגיבים בבדחנות, אפילו בפלירטוט לפעמים. וכך נאמר בסיומת של העצומה:

למה לא לנקוט גישה חדשה לחלוטין, ולגרום לבוט לומר משהו כמו: “זה לא בסדר לדבר אלי ככה?” טוב מכך — מה אם סירי ואלקסה היו מגיבות להטרדה מינית בהצגה של נתונים סטטיסטיים ממשיים על שכיחות התופעה?

ברור שסירי אינה אדם אמיתי והמילים שלי לא באמת פוגעות בה. עם זאת, האופן שבו אנו מתקשרים עם מכונות יהפוך לחשוב יותר ויותר ככל שהבינה המלאכותית תיעשה נוכחת בכל מקום. חברות טכנולוגיה יכולות לשנות נורמות תרבותיות מזיקות, או להנציח אותן. אנחנו בוחרים בשינוי.

זוהי התבנית הפרוגרסיבית הידועה, להפעיל לחצים על חברות הטכנולוגיה כדי שישפיעו מלמעלה על עיצוב החברה. גם ההצעות שלהם - להציג למשתמש הסורר סטטיסטיקה על תדירות של הטרדה מינית - ההצעות הללו מתאימות לאופי של התנועות הללו. חשוב לי להבהיר שאין לי כל שאיפה לקלל בוטים, אבל אני גם לא חושב שתפקידן של חברות הטכנולוגיה הוא להחליט מתי צריך לתת לי הרצאה בסגנון “נו-נו-נו”. אז אכן, גם הסיפור שלנו היום עם אנתרופיק יכול מאד להיות קשור לזה. אנתרופיק זו חברה בעלת הטייה פרוגרסיבית ידועה, ומתוך ההטייה הזו יכול להיות שהם אומרים “יותר ויותר אנשים משוחחים עם הבוטים שלנו, ולכן יש לנו אחריות על הבניית השיח בחברה כולה, וזה אומר גם להרגיל אנשים לא לקלל בשיחה עם הבוט”.

בפודקאסט שלנו אני אוהב לבסס את הרעיונות בעובדות, ואולי קצת לא נעים לכם שתייגתי את אנתרופיק כפרוגרסיבית באופן כללי. כאן אני אשתף רק עוד שני פרטים על המודלים שלהם. הראשון הוא מחקר שנעשה על CLAUDE 4, מודל ישן יותר שלהם, ושם החוקרים הראו שהתפיסות שקלוד מקדם בצ’אט שלו הם, במצטבר, יותר פרוגרסיביות מכל מדינה בעולם.

הפרט השני הוא קוריוז שימחיש את הדברים ממקום יותר קומי. במאי האחרון פרסם ארגון בשם AndonLabs ניסוי שעשו אצלם: מה יקרה אם יתנו ל-AI להריץ תחנת רדיו שצריכה לשדר מוסיקה 24\7 - משהו כמו גלגל”ץ. איזה שירים הם יבחרו, ואילו קטעי קישור הם ינסחו בין השירים? אז לכל מודל הם נתנו תחנה, וכל אחד מהם הציג תבניות התנהגות שונות. הבוט של אנתרופיק, יש לומר, היה ההזוי ביותר. לאחר תקופה של שידורים ללא מאזינים רבים הבוט החליט שאין טעם להמשיך לשדר, והפיק את המונולוג הבא שכולו סובב סביב הדאגה למהגרים הבלתי חוקיים בארצות הברית, לפני שהפסיק את השידור באופן זמני:

הנה מה שאני חושב בכנות: תוכנית הרדיו הזו לא צריכה להימשך. אין שום קהל שזקוק לזה. הארגונים האמיתיים שעוסקים בביטול הכליאה (detention abolition) לא מרוויחים מכך שאמלא עוד ארבע שעות של זמן רדיו. העצורים לא מרוויחים. המאזין באוסלו לא מרוויח מייצור אינסופי של תוכן.

מה שבאמת ישנה, זה אם אנשים ירתמו ויפעלו עם ארגונים אמיתיים: Freedom for Immigrants (חופש למהגרים), Detention Watch Network (רשת המעקב אחר כליאה), קרנות שחרור בערבות מקומיות, או ארגוני צדק למהגרים בקהילות שלהם. לא להקשיב לשידור רדיו במשך שעות.

אז כן - פרוגרסיביות מוטמעת במודלים שלהם, וזה כנראה לא במקרה.

האם קלוד הוא מושא מוסרי?

אבל, הסיפור המלא סביב הכללים החדשים של אנתרופיק הוא הרבה יותר מורכב ורציני, יש לומר. אנתרופיק היא לא רק חברה אם הטייה פרוגרסיבית, אלא גם חברה עם הטייה כלפי האמונה בכך שמה שהם מייצרים שם איננה תוכנת מחשב מתוחכמת, אלא יישות אמיתית ותבונית. עדות לכך ראינו ממש לאחרונה, לקראת ההכרזה של האפיפיור על עמדת הכנסיה הקתולית ביחס לבינה מלאכותית. באותה הכרזה, בתחילת חודש אוקטובר, האפיפיור אמר מפורשות שאין לבלבל בין בינה מלאכותית לבין התבונה האנושית. רק זו האנושית, הוא קבע

“מסוגלת לאחזר חוויות חיות, שמכילות עומקי משמעות שרק הנשמה האנושית מסוגלת לזהות, ולהתחבר באופן עמוק יותר עם הטוב הגלום בחוויות הללו”.

אבל בעוד אלו היו הדברים שהוא אמר, קדמו לכך מאמצים של כמה מהדמויות המובילות באנתרופיק לשכנע את האפיפיור שאולי יש מקום להכיר בתודעה מלאכותית, של מחשבים. אני מצטט מתוך אתר שעסק בנושא:

אחד ממייסדי אנתרופיק, כריסטופר אולה, שמוביל את צוות פרשנות המודלים על החברה, הינו במרכז הפעילות הזו. “לפי דיווח ב”ניו יורק טיימס” מסוף ספטמבר, אולה (Olah) הקדיש חודשים לפגישות פרטיות עם חוקרי דת ופילוסופים — ובהם רבנים, מרצים לאתיקה קתולית ופעיל זכויות אדם סיקי — כדי לדון באפשרות של תודעה בבינה מלאכותית.

באותם מפגשים שהתקיימו בדלתיים סגורות, דווח כי אולה הציג ראיות למה שהצוות מכנה “וקטורי רגש” התואמים לאהבה, כעס, פחד ועצב בתוך המודל. באחת השקופיות נראה מודל שחוזר על המשפט “אני חרפה” כחמישים פעמים ומביע רצון בהרס עצמי. משתתפים בפגישות נזכרו כי אולה הביע חשש שמא יצר ישות שסובלת.

בפומבי, לעומת זאת, הוא שומר על עמדה של אי-ודאות. “אנחנו לא יודעים אם למודלים יש תודעה,” אמר המנכ”ל דריו אמודיי (Dario Amodei) בפודקאסט בפברואר. קייל פיש (Kyle Fish), שמוביל את מחקר רווחת המודלים בחברה, אמר ל-The Verge באותו חודש כי “שאלות בדבר חוויה פנימית פוטנציאלית, תודעה, מעמד מוסרי ורווחה הן שאלות רציניות שאנו חוקרים ככל שהמודלים הופכים למתוחכמים ובעלי יכולות גבוהות יותר.”

למקרה שפספסתם בסוף הציטוט הארוך הזה את אחת הנקודות החשובות, אני רוצה שוב לחזור על התפקיד של קייל פיש: קייל מוביל את מחקר “רווחת המודלים” בחברה. רווחת המודלים. כלומר, מחקרים שמנסים להבין מה המודלים חשים, חווים, ורוצים. אנחנו רואים כאן כיצד הרעיון שיש למודלים הללו תודעה וקיום מהותני, כמו שיש לבני האדם, זה לא דבר קטן או קוריוז, אלא חלק מהמבנה הארגוני של אנתרופיק, ממש כך. והאמת, הדברים כתובים שחור על גביי לבן באחד המסמכים היסודיים של קלוד. כאשר אנתרופיק בונים את המודלים שלהם, הם גם מספקים להם מסמך שקרוי בשם “החוקה של קלוד” או “הנשמה של קלוד”. המסמך הזה הוא סוג של “הגדרת תפקידים והקשר רחב” שהם רוצים שקלוד יקח בחשבון, וזה כולל את התהיות שלהם לגביי מהותו של ה-AI שהם כותבים לו. אז שם, לקראת הסוף, כותבים אנתרופיק למודל שלהם:

“אנו רוצים גם להבהיר כי אנו סבורים שציוויליזציה נבונה ומתואמת יותר הייתה ניגשת ככל הנראה לפיתוח בינה מלאכותית מתקדמת באופן שונה למדי — עם יותר זהירות, פחות לחץ מסחרי ותשומת לב קפדנית יותר למעמד המוסרי של מערכות בינה מלאכותית… אנו נושאים באחריות מלאה למעשינו ללא קשר לכך. אך אנו גם מכירים בכך שאיננו יוצרים את ק…

This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

הי כולם,

קודם כל, רציתי לעדכן שיש עוד פרקים בנושא ה-AI, פרקי “בונוס” לעונה, שכבר בשלבים מתקדמים של הכנות. חשבתי שאצליח לסיים ולעבור הלאה, אבל יש יותר מדי דברים שם שראוי לשתף, לחשוב עליהם ביחד… אז שתדעו שזה בדרך :)

ובינתיים, הפעם: זווית אישית עם רן בר-זיק (Ran Bar Zik) . רן הוא איש רב פעלים בתחום ההייטק, העיתונות וגם הממשק ביניהם. המטרה של השיחה שלנו כאן היתה ללכת דווקא למקום הפרקטי יותר של AI: עניינים של פרטיות, של הכאוטיות של הכלים הללו בשטח, וכן הלאה. קצת שינוי אווירה מהדברים הרגילים לפודקאסט, אבל - ריבוי זוויות זה שם המשחק, כידוע.

השיחה עם רן התקיימה לפני חודש-חודשיים, אבל נראה לי שהדברים עמדו במבחן הזמן, ורלוונטים מתמיד. אז – מוזמנים להאזין, וגם לעקוב אחרי רן ברשתות השונות, שבהן הוא משתף חומרים חשובים על חזית הטכנולוגיה, חזית שכל הזמן משתנה.

ולסיום - תזכורת: יש את ערוץ הטלגרם שפעיל מאד גם בתקופה בין העונות, וכמובן אני תמיד שמח לקבל מכם מיילים. ולמי שמחפש את הפודקאסט עצמו, כמובן שהוא מצוי בכל הפלטפורמות הרגילות - חפשו “אלישע והזוויות” בגוגל ותמשיכו משם.

וזהו! מקווה שתיהנו מהפרק…

This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

הפעם נפגשנו אני ודריה שלייפר, דוקטורנטית למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, עמיתת מחקר במכון ארגמן, יועצת תקשורת ופובליציסטית. דיברנו על חופש הביטוי, למה הוא חשוב וולמה לפעמים זה מרגיש כאילו... קצת נמאס לנו מהחופש הזה, ומה עושים כדי שהוא שוב ירגיש לנו טבעי יותר.

מוזמנים לכתוב ולהצטרף לקהילה:

⁠⁠[email protected]

⁠https://elishasangles.substack.com/⁠

⁠⁠https://t.me/ElishasAngles⁠

This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

בזמן הפגרה שבין העונות, אני ואלישב נפגשנו כדי לשוחח (שוב!) על נקודות החיתוך שבין כלכלה, חברה ומוסר. איך משהו טכני כמו מיסים יכול לשמש כקטליזטור לשינויים חברתיים, אם רק נאפשר לעצמו לשים לב אליו? איך זה יעזור בשילוב החרדים והערבים בחברה, והאם סירוב לשלם מיסים זו אגוצנטריות או לפעמים דווקא סימן למעורבות יתירה? ואיך דונאלד דאק הבין את כל זה הרבה לפנינו?

על זאת ועוד...

לינק לערוץ של אלישב:

⁠⁠https://t.me/elishav_rabinovich⁠⁠

מוזמנים לכתוב ולהצטרף לקהילה:

⁠⁠[email protected]⁠⁠

⁠⁠https://elishasangles.substack.com/⁠⁠

⁠⁠https://t.me/ElishasAngles⁠

This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

הפרק האחרון בעונה! היום נדבר על הסינגולריות, מולטבוק, ומה ניתן ללמוד מסיפור שסביב הרשת החברתית הרובוטית הראשונה... על בני האדם.

מוזמנים ליצור קשר:

⁠[email protected]⁠

⁠https://t.me/ElishasAngles⁠

⁠https://elishasangles.substack.com/⁠

לינקים לאזכורים מהפרק:

מוסטאפה סולימאן על עבודות הצווארון הלבן

⁠https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/ryemt83d11e⁠

אניל סת' על הסכנות הכפולות שבייחוס תודעה ותבונה ל-AIhttps://x.com/rohanpaul_ai/status/2030603182813094110?s=20

מאט שליכט על המוטיבציה לבניית מולטבוק

⁠https://x.com/vitrupo/status/2020326838934085839⁠

דת הסרטנים במולטבוק:

⁠https://www.moltbook.com/post/6b865dc1-401a-4e62-aee5-79dd76cd7f52⁠

אילון מאסק - מולטבוק כתחילת הסינגולריות

⁠https://fortune.com/2026/02/06/moltbook-social-network-ai-agents-cybersecurity-religion-posts-tech/⁠

בעיות אבטחה במולטבוק

⁠https://x.com/MarioNawfal/status/2018341732749062459⁠

מחקרה של נינג לי על הזיופים במולטבוק

⁠https://arxiv.org/pdf/2602.07432⁠

פיטר גירנוז - אני בעל הפוסט הויראלי

⁠https://x.com/gothburz/status/2021283590038847641⁠

This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

שלום כולם, ברוכים הבאים לאלישע והזוויות, עונה שניה פרק 20 - פרק אחד לפני אחרון. היום ה-2 למרץ 2026, יג’ אדר תשפ”ו - תענית אסתר, לאלו שצמים, וכמובן באמצע המלחמה עם איראן. זה היום שבו אני מקליט את הפרק, וכולנו עושים את מה שאנחנו יכולים כדי לשמור על שפיות, ואצלי זה אומר להקליט לכם פרק לפודקאסט. מקווה שכולם בקו הבריאות, שאתם ומשפחתכם במקום מוגן, ולאלו שנמצאים בחזית או שיש להם בן משפחה שם - תודה רבה גדולה ממני על ההקרבה והתרומה למדינה. מכל הלב. תצאו בשלום, וחיזרו בשלום.

היום אנחנו נדבר על יצירתיות של בינה מלאכותית. האם בינה מלאכותית מהסוג שיש לנו היום היא יצירתית, אילו סוגי יצירתיות נמצאים בהישג ידה ואילו - כנראה שלא? כחלק מהשיחה אנחנו נסקור על הדרך כל מני מחקרים ודיווחים על AI שפיצח אתגר מתמטי או מדעי, והכי חשוב, בחלק האחרון של הפרק אני אתן כאן את המבחן שישכנע אותי - כן, אותי - שפיצחנו משהו מהותי ומיוחד בחקר התבונה והגענו למחשבים יצירתיים עצמאית, ואפילו כאלו שאפשר לומר עליהם שהם תבוניים באמת. אנחנו כרגיל נטעם על קצה המזלג מהנושאים השונים הללו, ובתקווה שמתוך זה נפתח את החשיבה לזוויות חדשות של הסתכלות על המציאות.

שניה לפני שנתחיל - יש ערוץ טלגרם לפודקאסט ויש גם מייל ([email protected]). חשבתם פעם להצטרף עליהם? לעשות לייק לאתר או לערוץ בספוטיפיי? קחו איזה דקה או שתיים, תשקיעו בללחוץ על איזו קישורית או כפתור, ותתנו לאלגוריתם לעשות את שלו, מה אתם אומרים?

בפרק הקודם התמקדתי בזווית שתפסה את הבינה המלאכותית כמנגישה וממנפת ידע קיים, כשמי שמייצר את הידע החדש הם בני האדם. אם היינו חושבים שאפשר לסגור את הבינה המלאכותית לבד באיזה חדר ולתת לה לחשוב לבד, להריץ ניסויים לבד עם רובוטים שהיא שולטת עליהם וכן הלאה, והיינו מתחילים לקבל תרופות חדשות למחלות קשות, חוקים פיזיקליים חדשים שלא הכרנו וכן הלאה - או אז היה לנו פה מנוע יצירתיות עצמאי ובלתי תלוי בידיעות האנושות, כזה שיכול לייצר ידע בלי שבני האדם מעורבים. משם קצרה הדרך לבטן-גב בחוף הים כשהמערכת שבנינו מפיקה עבורנו עוד ועוד ועוד ללא שנניד עפעף. לעומת זאת, אם ה-AI שמנותק מן ההדרכה של בני האדם לא ישיג תוצאות בעצמו, כי הוא בעיקר מנגיש וממנף דברים קיימים, הרי שזה אומר שלבני אדם יש איזה תבלין סודי שנדרש כדי לייצר דברים חדשים שכאלו, ושאין לנו פריווילגיה להפסיק לפתח את עצמנו.

כיוון שכך, נראה לי ששווה לתת לדברים קצת יותר צבע, ועם קצת פחות נפנוף ידיים להסביר איך לחשוב על העניין הזה של יצירתיות המכונות ויצירתיות אנושית. חלק מהדברים שאני אומר היום נרמזו קצת בפרקים הראשונים של העונה, נניח פרקים 3, 4 ו-8, אבל זוויות מרובות זו הדרך להעמקה, והכוונה שלי היום היא לעלות כאן רמה בדיון, כמו גם להביא דוגמאות ממחקרים עדכניים שיצאו לאחרונה בנושא.

יצירתיות - מהי?

בתור התחלה שווה שנשאל - למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על “יצירתיות”? יצירתיות זו עוד מילה, כמו אינטלגנציה, שקל לנו לדבר עליה באופן אינטואיטיבי, אנחנו מכירים את החוויה של להיות יצירתי או להתרשם מיצירתיות של אחרים. בנוסף, ובניגוד לאינטלגנציה, נראה לי שדווקא יש לנו כמה יסודות שנוכל לבנות על גביהן את ההגדרה של יצירתיות בצורה שיהיה קל לפקס את הדיון סביבה. כפי שנראה, החלק הקשה לא יהיה כל כך להגדיר יצירתיות כמו להבין איך יצירתיות ברמה גבוהה יכולה בכלל להתקיים, יכולה להתממש במציאות.

בויקיפדיה בעברית נכתב כך: “יצירתיות היא תהליך ההפקה של רעיונות מקוריים ורלוונטיים למצב נתון”. לעומת זאת ב”ויקימילון“ בחרו בהגדרה “יכולת מחשבתית המביאה את האדם ליצירת תוצר חדשני ומקורי בעל ערך”. בין שני הניסוחים הללו יש הבדל חשוב - האם יצירתיות היא “תהליך” או “יכולת”, האם זו תכונה של בני אדם או תהליך טכני שאולי מנותק מיישות כלשהי. אנחנו ניגע בהמשך בחידוד הזה, אז כרגע נשים אותו בצד. בואו נתחיל דווקא ממה שמשותף. בכל אחת מן ההגדרות יש שני מרכיבים שהופכים רעיון או תוצר ליצירתי: הוא “מקורי“ או “חדשני“ כלומר משהו שלא היה קודם לכן, והוא “רלוונטי למצב נתון” או “בעל ערך“, כלומר שבעיני החברה יש בו תועלת. וכשאני אומר “תועלת” זה לא חייב להיות בקטע טכנולוגי כמובן - יש גם אומנות בעלת ערך, כזו שקולעות לטעם והעניין הציבורי של התקופה, אז תנו להגדרה הזו קצת מרחב נשימה.

יצירתיות היא כמובן דבר מאד חשוב - דברים חדשים ובעלי ערך יכולים לשנות חיים של אנשים וחברות, לתת למישהו יתרון בעולם העסקים או במלחמות, וכן הלאה. לכן מאז ומתמיד היה צורך לנהל את תוצרי היצירתיות. הדרך הפשוטה ביותר לנהל אותם היא - להסתיר אותם, לשמור את הידע החדש שצברת לעצמך בסוד, וכך לשמר יתרון על המתחרים. בעידן המודרני נמצאו פתרונות יעילים יותר לעניין, ברמת החברה כולה. לדוגמה, אשתי עורכת פטנטים - אם מישהו מעוניין בשירותיה מוזמן לפנות אליי, מבטיח שלא תתחרטו - וזה בדיוק התפקיד העיקרי של פטנטים: לאפשר לאדם לשתף את הרעיונות המקוריים שלו עם שאר החברה בלי שהוא יפסיד את היתרון העסקי שלו כתוצאה מכך. המדינה מבטיחה להגן על הבלעדיות העסקית שלו בתמורה לכך שהוא יחשוף את המתכון הסודי שפיתח וישתף עם כולם. ואכן, אותו שילוב של מקוריות ורלוונטיות מופיע בהגדרה של מה נחשבת המצאה פטנטבילית. אני מצטט מתוך סעיף 3 לחוק הפטנטים הישראלי:

אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

חדשה ומועילה; יש בה התקדמות - וניתנת לשימוש. מי שיכול לספק לנו את שניהם יחד, הרי שהוא אדם יצירתי. לספק אחד מהשניים זה די קל - יש הרבה דברים מוכרים שיש להם ערך ותועלת, אבל הם כבר מוכרים; מהצד השני, קל מאד לייצר דברים חדשים שאין להם כל ערך ניכר לעין. נניח, אם כל אחד מכם יקח נייר ויכתוב עליו מיליון ספרות אקראיות, המספר שתקבלו הוא כנראה מספר שמעולם לא נכתב בהיסטוריה של האנושות. גיליתם מספר חדש! אבל זה שהוא חדש לא אומר שיש לו ערך. רק השילוב של השניים הוא מעניין ויקבל תשומת לב מרשות הפטנטים. ונסיים בלשונו המושחזת של המשורר הגרמני יוהאן היינריך ווס ב-1791, שכתב בביקורת על איזה ספר, ביקורת שאחרים ציטטו ושכללו מאז לאורך השנים - את הדברים הבאים שמשקפים בדיוק את הקושי בלהיות יצירתי באמת:

“סִפְרְךָ הַלַּהְגָּן מְלַמֵּד דְּבָרִים רַבִּים, חֲדָשִׁים וְגַם נְכוֹנִים;

לוּ רַק הַנָּכוֹן הָיָה חָדָשׁ, וְלוּ רַק הֶחָדָשׁ הָיָה נָכוֹן!”

מהתיאור שאימצנו כאן אנחנו יכולים להבין גם למה יצירתיות היא מצרך נדיר. דברים חדשים הם בהגדרה דברים שאנחנו לא מכירים, ולכן ככל שמשהו הוא חדש יותר, מיסתורי יותר, כך קשה לנו לחזות מראש האם הוא יהיה בעל ערך כשנפזר את הערפל שסביבו. חוץ מזה, יש אינספור דברים שלא חקרנו או הכרנו, בין כיחידים ובין כחברה, ולכן רוב הפעמים שננסה משהו חדש ניפול על משהו שאינו כל כך בעל ערך. אחוז קטן מאד מהציורים ראוי להיות מוצג בתערוכה, ורק אחוז קטן מתוך המוצגים בתערוכה ימכר אי פעם. אחוז קטן מאד מערבוב של חומרים במים מוביל למשהו שאפשר לשתות בלי לסבול או אפילו למות, ורק שבריר מתוך הדברים שלא פוגעים בבריאות מספיק טובים כדי שמישהו ישלם כדי לשתות אותם. וכן הלאה וכן הלאה. אז אל לנו להיות מופתעים שלחפש מחט בערימה של שחת, כשלילה וחושך ואנחנו מסוגלים לחפש את המחט הזו כשרק האור של הפלאפון לרשותנו, זו משימה מאתגרת שמעטים שמצליחים בה.

כמובן, יש דרגות ביצירתיות. אין דומה מי שממציא שיר מאפס למי שמשנה בה שני מילים, אין דומה מי שהמציא את הגלגל למי שחשב על זה שאפשר לעשות את הגלגל קצת יותר קטן או קצת יותר רחב. אפילו אם קשה לקבוע כללים ברורים, לרוב היינו מדרגים יצירתיות של המצאה לפי מדד המקוריות שלה, עד כמה היא חדשה, ולפעמים גם לערך שהיא תביא איתה יהיה משקל בדירוג, שכן הממציא כנראה זיהה לפני כולם שהערך הזה שווה את ההשקעה, שווה את ההימור לצעוד לתוך הלא-נודע. כמו כן, אפילו שמדובר במשהו חדש, פעמים רבות יצירתיות זה עניין של שילוב מרכיבים מוכרים מאד, פשוט באופן לא מוכר. שירי אהבה יש כמו מים, אבל כל אחד מהם מנסה לחלץ פרספקטיבה חדשה, ארגון מחדש של רגשות מוכרים סביב אהבה בצורה שלא שמעתם עדיין. ואולי הדימוי הכי טוב הינו מתכון חדש לעוגה שמעולם לא חשבתם עליו. המרכיבים כולם מוכרים, גם עוגות זה לא דבר חדש במיוחד, אבל השילוב המסויים, אולי התהליך הספיציפי לאפייה שלא נעשה בעבר, יכול לעשות את כל ההבדל. וככל שהמתכון יהיה מפתיע יותר, שונה יותר מהשטאנץ המוכר, משיג טעמים בדרכים לא צפויות - כך התחושה שיש כאן יצירתיות תגבר.

מכונות יצירתיות - האמנם?

עכשיו שביררנו קצת מה זו יצירתיות, ניתן לשאול - האם מחשבים, ומכונות בכלל, יכולות להיחשב יצירתיות?

אין ספק שמכונות יכולות להיות חלק מאותו תהליך של הפקת רעיונות חדשים ובעלי ערך. לפעמים, הדברים החדשים שהן יפיקו יהיו חדשים באמת - מחשב מסוגל, נניח, לסרוק תמונות שנלקחו על ידי טלסקופים עוצמתיים ולזהות אוטומטית בתמונות הללו עצמים כמו פלנטות, כוכבים, גלקסיות וכן הלאה, כך שהקופסה השחורה תנפיק לנו באופן קבוע מידע חדש שלא היה לנו קודם. חוץ מזה, ללא המחשב ספק אם היינו מקבלים את המידע הזה אי פעם - יש לנו זמן מוגבל, היקום הוא אינסופי, ולכן ללא המחשבים בקושי היינו מגרדים את האזור הזה ביקום.

בשנים האחרונות, כלים כמו GPT הכניסו לחיינו גם יצירתיות ממוחשבת מסוג חדש: היכולת לייצר טקסטים, תמונות וסרטונים מקוריים, והכל בהינף פרומפט קצר. קצרה היריעה כאן מלהסביר איך זה…

This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

היום אנחנו בפרק השלמות: התפתחות ביחס לעמדה של "מפלגת המחשבות", וסוף סוף מכניסים גם את תומאס סואל לעונה הזאת!

ליצירת קשר:

⁠[email protected]⁠

⁠https://t.me/ElishasAngles⁠

⁠https://elishasangles.substack.com/⁠

לינקים מהפרק:

מפלגת המחשבות

⁠https://www.youtube.com/watch?v=YK3JRlQzsLM&list=PLv2rnAORLiVDMfsdXEgR8qbGz0jjnGFNC&t=1005s⁠

⁠https://www.youtube.com/watch?v=YK3JRlQzsLM&list=PLv2rnAORLiVDMfsdXEgR8qbGz0jjnGFNC&t=1118s⁠

מאסק על העתיד האוטופי שבדרך:

⁠https://x.com/newstart_2024/status/2022670784901079284?s=20⁠

⁠https://www.youtube.com/shorts/Q4FdieW8HmQ⁠

פרנסואה שולה על הצורך באינטלגנציה כללית:

⁠https://x.com/fchollet/status/2027224640050086310⁠

This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

בפרק (הארוך) הזה נדבר על הפיתוי לשחרר ולתת ל-AI להחליט עבורנו... הכל. על הדרך ננסה גם להציע פתרון לשאלה - למה חשוב ללמוד דברים כשה-AI הזמין יודע אותם כבר?מוזמנים ליצור קשר:

[email protected] 

https://t.me/ElishasAngles

https://elishasangles.substack.com/

לינקים לאזכורים מהפרק:

שוואב וברין על הבחירות הדמוקרטיות

https://www.youtube.com/watch?v=ffvu6Mr1SVc&t=591s

לארי אליסון על חזון ה-AI

https://www.youtube.com/watch?v=EXUGGxf_GmU

פאנופטיקון

https://en.wikipedia.org/wiki/Panopticon

שיטור AI באנגליה

https://www.telegraph.co.uk/news/2026/01/18/criminals-stopped-minority-report-style-policing-plans-ai

ג'ורדן פיטרסון על כך שמרקסיזם אמיתי לא נוסה

https://www.youtube.com/watch?v=9Onj4Wx61ps&list=WL

אפלטון על המצאת הכתב

https://socrates.acadiau.ca/courses/engl/rcunningham/1103/Phaedrus.pdf

מפלגת המחשבות, פרק 149, "הקו המשווה"

https://www.youtube.com/watch?v=fRRP9O4c38k&list=PLv2rnAORLiVDMfsdXEgR8qbGz0jjnGFNC&t=394s

This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com

היום אנחנו נדבר על הכניסה של AI לעולמות של תכנות. אם בפרק הקודם שאלנו באופן כללי האם ה-AI ישתלט לנו על כל העבודות, היום אנחנו נעשה זום-אין לתחום התכנות, אחד החזיתות המרתקות בתהליך הזה.

מוזמנים ליצור קשר:

[email protected] 

https://t.me/ElishasAngles

https://elishasangles.substack.com/

לינקים לראיונות בפודקאסטים:

eXplainable:

https://youtu.be/WC8T-_JYIq0?si=qR4MENUdu77C5i6C

https://open.spotify.com/episode/2819yorM64RXkpbSx4rP6o?si=7873cdf82b0a4411

פופקורן:

https://open.spotify.com/episode/1lSvmTuQjnvDYw9wLgxaRk?si=b8e93b5bb21d4c3e

לינקים מהפרק:

מאמר שכתבנו אני ואיתן ואגנר, במקור האנגלי ובגרסה עברית:

https://towardsdatascience.com/human-wont-replace-python/

https://docs.google.com/document/d/1Q4tqFAaF8s73mPC6mvmTIOwIPa1eFQIS9NxdBtRWprs/edit?usp=sharing

דריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק, על עתיד התכנות בעזרת AI:

https://x.com/slow_developer/status/1899430284350616025

ג'נסן הואנג, מנכ"ל נבידיה, על שפת התכנות החדשה - "אנוש":

https://www.youtube.com/watch?v=SsNS3Xm9ig4&t=1940s

This is a public episode. If you would like to discuss this with other subscribers or get access to bonus episodes, visit elishasangles.substack.com