פגשתי את שלי אשכנזי, מפונה מקיבוץ ארז שבעוטף עזה מאז השביעי באוקטובר בפרוץ מלחמת חרבות ברזל.

דיברנו על החוויה על התחושות על החברים ועל איך שזה מרגיש.

היופי בשיחה שלי איתה. היה לראות את הדרך התמודדות בלי לשכוח לחייך ואפילו עם קצת הומור שחור, האזנה נעימה.