לפני 10 שנים בדיוק הלכה לעולמה אחת מהשחקניות הכי גדולות שהיו פה, זהרירה חריפאי. במשך למעלה מ-50 שנות קריירה זהרירה שיחקה בעשרות הצגות, כיכה בסרטים, הייתה כלת פרס ישראל לתיאטרון, בימאית ומורה למשחק. אבל החשוב בתפקידיה, היה להיות אמא של איה - שהפכה בעצמה לשחקנית בתיאטרון הקאמרי. 

איך זה לגדול עם אמא שחקנית? האם ההחלטה להיות שחקנית בעצמה הייתה מתוך בחירה חופשית או שעם אמא כזו אולי מעולם לא הייתה אפשרות אחרת? מתי ואיך נפגשו הקריירות שלהן ואיך נכנסה לנעליה של אמא באחד התפקידים הגדולים שלה - ולרגע אחד הצליחה להחזיר אותה לחיים. היום "בקיר הרביעי": השחקנית איה גרניט שבא, בתה של זהרירה