פרק עומק על הפרמיירליג בסוף 2025, ועל הפער בין קבוצות שיודעות מי הן - לכאלו שעדיין מחפשות את עצמן.

ארסנל של ארטטה נראית כמו אלופה: לא הכי יפה, אבל הכי שלמה. הגנה שבונה תארים, מצבים נייחים כנשק, ניהול סגל חכם ונטול אגו - והיכולת להעלים גם את חסרונו של דקלן רייס. מנגד, מנצ’סטר יונייטד: קריאות “Attack, attack, attack” ביציעים, חילופים שמדליקים אש, אפס שערים מהספסל - ושאלה אחת גדולה על רובן אמורים, המערך והשקר שמאחוריו.

וגם:

• סיטי בתקופת מעבר וההבנה שפפ בונה לפעימה הבאה
• הפרידה המוזרה של צ’לסי ממרסקה והכדורגל כתאגיד
• מנור סולומון בפיורנטינה, דניאל פרץ בסאות’המפטון
• הרכב השנה של פיפא: האבסורד, הבחירות שלנו
• וגם: פרידה מאבי מלר, והכדורגל שהשתנה לנצח