אשה ללא מאמץ

לא פשוט להיות מורה במדינת ישראל, עם כל התשוקה והשליחות להשפיע על חיי ילדים ונוער, זה עיסוק שמזמן אתגרים רבים וממילא שחיקה.
תחילת שנת הלימודים תשפ״ה על כל אתגריה, התחשק לי לתת כח לעובדי ההוראה פה להתניע את השנה הזו הכי טוב שיש, ילדי עם ישראל צריכים כח וגם כולנו!
ולשם כך הזמנתי לראיון אשה מדהימה שכל העשיה שלה היא כזו: לאמן מנהלות ומורות לגישה של השפעה ולאפשר להן להשאר מחוברות לתשוקה ולשליחות שבתפקיד וגם למלא את התפקיד שלהן על הצד הטוב ביותר-
חני שצ׳רנסקי היקרה!
היא מורה קרוב ל20 שנה, מצוות ההנהלה של סמינרים ובית המורה שצ׳רנסקי ו - מיסדת מכון ׳קתדרה׳, מרכז אימון מנטלי למנהלות ומורות להשפעה ללא מאמץ, בכתה, בבית הספר ובכלל בחיים.
חני בוגרת תכנית הכשרת המאמנות המנטליות שלנו ורק המהפך האישי והריפוי שהיא עברה בשנים האחרונות, הוא סיפור מעורר השראה שגרם לה להיות עסוקה בלהעביר את הבשורה הלאה במקום שכל כך צריכים אותה.
זה פרק על רצונות וחלומות מעצמינו ומהעולם, על אנשים מוכשרים שיודעים להביא תוצאות אבל לא יודעים לחיות בלב שלם, על מה זה ׳לקחת את הנפש בחשבון׳ ולמה זה חובה עבורינ ועבור השליחות שלנו (ולא רק משהו שנעשה כשיש זמן, יום אחד…)
זה כמובן גם פרק פרקטי לרגעים מכאיבים בהוראה, שמשכיחים את התשוקה לפעמים (ובכלל עם כל מי שהקשר איתו יקר לנו), ובעיקר הזדמנות להיזכר מה זו באמת השפעה וכמה היא זמינה לכולנו אם רק נסתקרן פנימה לנפש שלנו.
האזנה/צפיה נעימה ומועילה,
שושי

לא תכננתי את הפרק הזה
לא כתבתי לי נקודות
פשוט באתי ככה כמו שאני (אפילו עם קצת הרבה עיפות של יום ראשון)
כי זה בדיוק הפרק הזה
פחות אנחנו
פחות שליטה
פחות אשליית ניהול המציאות
פחות חומר
יותר רוח
משהו אחר
דיוק קטן שעושה שינוי גדול.
האמת?
מרגישה שזה לא פרק שלי
לא לוקחת עליו אחריות,
זה פרק של השם;)
דיבור שעולה בי, דיברתי עליו לאחרונה עם עוקבותי המופלאות, חשבתי שאניח ואברח ואז הן ביקשו פרק שלם על הנושא, אז נעניתי לעולם.
אז אפשר לקרוא לפרק הזה שיחה על אמונה מעשית,
אפשר לקרוא לו שיחה על קפיצה קטנה בתודעה שמשנה את חווית החיבור שלנו לבורא עולם,
אפשר לקרוא לו פרק של חודש אלול,
מה שבטוח שהוא אימון שעוזר ממש לספר סיפור חדש על המציאות, כזה שמזמן עבודה פנימית, מעשית, מדוייקת ומדידה ו - טבעית,
עבודה של אמונה השפעה ושפע.
אה
ואם היו אומרים לי לפני כמה שנים שאני אדבר כך - הייתי  צוחקת,
למה?
ולמה הכל השתנה בי?
הכל תשמעו בפרק.
חיבוק
שושי

אנחנו לא מחכים שיגיעו ימי בין המצרים, וגם השנה הזו, תשפ״ד, כשפתאום אנחנו מבינים פי אלף מהם חורבן גלות ושנאה, עדיין לא פשוט להכנס לתוך אבלות בזמן תחום, עם הלכות אבלות, צום והימנעות מעונג ותנועה שמשמחת.
וזה טבעי, כבד עלינו באמצע הקיץ עם כל המגבלות, הנפש רוצה להימשך לטוב, שמחה ותקווה, אז אולי גם אתם סופרים לפעמים סוג של ספירה לאחור סביב תשעה באב?
תשעה באב,
שנים חיפשתי דרך להתחבר יותר, להבין משמעות של אבלות, צום וקושי, להבין בשביל מה לשהות בחורבן אם אפשר ונעים יותר להיות בטוב, בתקווה, בציפיה לגאולה וישועה.
אבל בשנים האחרונות אני מגלה שדווקא היום הזה, תשעה באב, על כל חלקיו המדויקים והלכות האבלות שחז״ל בנו לנו בו בגאונות - הוא מתנה מדויקת עבורינו כי הוא נושא בתוכו ריפוי אישי, נשי ולאומי להרבה מאמץ, התנגדות וכאב שאפשר לרפא בחיים שלנו, וגם - הוא מתווה דרך יהודית ונשית לזכות באור וטוב בחיים.
 ״כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה״ פתאום יותר מבינה את המשמעות של זה ובפרק הזה רק מניחה -  מבט חדש על המשמעות של דברי חז״ל, והבנה איך יום אחד בשנה הוא מתנה שלא שווה להחמיץ כי הוא ההזדמנות שלנו לקבל עוד ריפוי, עוד איזון, להתחבר לעצמינו, לעם, לבורא ולחשוף בנו עוד חלקים של אור וגאולה שמחכים להתגלות.
תשעה באב נקרא בפי חז״ל מועד, ׳קרא עלי מועד׳, מועד של ריחוק.
וכמו שכל מועדי ישראל הם תחנה במעגל השנה שנועדה לבנות ולברוא בנו משהו טוב ומצמיח בנפש - גם תשעה באב שם עם מהות מיוחדת שמלמדת אותנו איך יהודי חי בבריאות נפש שמביאה גאולה פרטית מיידית וכמובן גם דרך חיים שמחברת אותנו למהלך של תיקון העולם וגאולה כללית.
בתפילה שנדע לקבל את השיעור בלב פתוח ושעוד היום  כבר לא נזדקק לו, יבטל הצום, יהפוך ליום טוב וניפגש בירושלים הבנויה בגאולה שלמה אמן!!
אוהבת
שושי
אם את רוצה לקבל עוד תכנים ישירות לווטסאפ - מוזמנת באהבה לקבוצה השקטה ״אשה ללא מאמץ״: https://chat.whatsapp.com/GQkop31ZpyfIIINsou3l8b

מה עושים כשילדה בת שבע עשרה אומרת לאמא שלה שהיא לא רוצה להתחתן בגלל מה שהיא רואה בזוגיות שלה ושל אבא?
רגע מטלטל של תלמידה מהממת בקורס הביא את הפרק הזה עם בשורה משחררת (כרגיל).
כי החלום שלי הוא לאפשר לכל הורה להניח בנחת בצד ערימות של בהלה, דאגה, פחד, אשמה ובושה שמתנקזים במקום שבו נפגשים רגעי ההורות והזוגיות שלנו.
רגע,
זה פחות פרק של הנחיית הורים;)
יותר פרק שהוא הבנה על -  מה הלב של כולנו צריך כדי לבנות זוגיות מלאת חיבור ואושר ואיך מתרחשת ההשפעה הכי עמוקה שלנו על חיי הזוגיות של הדור הבא.
וכן,
מחכות פה גם תשובות פרקטיות על -
איך מגיבים לביקורת של ילדים על מי שאנחנו בזוגיות ובכלל?
מה עושים כשהמצב הזוגי מרגיש לא משהו ולא השראה לילדים, והבושה והפחד חוגגים שם?
מה זו דוגמא אישית זוגית שאולי לא חשבתם עליה ותמיד זמינה לכם ובונה חיים לילדים שלכם?
מה ילדים באמת צריכים כדי לגדול לאנשים שבונים זוגיות מלאת חיבור ואהבה?
איך מלמדים ילדים לבנות חיים של אהבה ותקשורת מקרבת?
וגם -
עד כמה להתאמץ לשמור את המריבות למאחורי הדלת?
וגם -  קורס זוגיות לנוער באמת לא יעזור לאף אחד?
כל אלו ועוד כמה עקרונות קצת מהפכניים פה בפרק באהבה…
שנזכה לשלום בבית ובלב,
שושי
אם את רוצה לקבל עוד תכנים ישירות לווטסאפ - מוזמנת באהבה לקבוצה השקטה ״אשה ללא מאמץ״:
https://chat.whatsapp.com/GQkop31ZpyfIIINsou3l8b

כמו ביקום מקביל, בתוך תרבות החומר, בתוך עולם כל כך מרוחק מתורה - מתהלכות אינספור נשים שהחלום שלהן קצת שונה מכל חלום חומרי נשי אחר: חלום על ״בית של תורה״ וזר לא יבין את התשוקה הזו…
אבל,
לפעמים החלום ושברו משמשים בערבוביה והציפיות פוגשות פערים…
ואז, הרצון להשפיע, לעזור, להניע את היקרים לחיים של תורה וקדושה - הופכים לעיסה דביקה של מאמץ, מאבק, כאב ואכזבות…
הפרק הזה הוא נקודת מבט חדשה ומרחיבת לב במיוחד בשבילך -
אם את כאובה ואולי גם קצת מבוהלת ש״לא זכית״ שכל מה שחלמת אכן יקרה בביתך,
אם את תוהה לפעמים מה בדיוק תפקיד ההשפעה שלך על התורה וקיומה אצל יקירייך,
אם את מחפשת דרך לדעת ״מה לעשות עכשיו״ כדי לא להצטער בעתיד.
אם את רוצה להחליף ויכוחים ואכזבות בנשיות ואימהות של אושר, אהבה, שמחה אמיתית בחלקך ובחלקם.
חיבוק
שושי

פתאום זה התבקש, ששיח על חיים ללא מאמץ ילך לשיחה על יום השבת…
היום הזה שבמבט חומרי ושטחי נראה כל כך מתאמץ אבל בהצצה לחוויה העמוקה יוצר שהוא מביא חנו כיהודים אפשר להתחיל לקלוט כמה הוא שומר ומעודד אוצנו להתמיד בדרך חיים של תנועה פנימית וחיצונית ללא מאמץ.
זה לא פרק על הלכות שבת
גם לא הדרכה עם טכניקות של התארגנות לשבת בנחת;)
זה פרק שכולו שיחה על מה שכולנו רוצים להרגיש ביום השבת:
על מצות וחווית ׳עונג שבת׳ ועונג בכלל בחיים שדווקא ביום הזה היא כל כך חמקמקה לנו לפעמים, כי מתברר שדווקא זמן יום השבת עשוי לאתגר את חווית העונג הבסיסית שלנו (ממש ברמה הנוירולוגית)
אבל הי!
זה קורה לנו רק בגלל שלא באמת הבנו מהו עונג שבת ועונג בכלל!
אז לכל מי שסקרן להגיע לרמה הבאה של חיים מלאי עונג, הנאה, חיבור, שמחה, אהבה וכל הטוב הזה  -  יום השבת, המתנה האלוקית שקיבלנו כיהודים, פה כדי להקפיץ אותנו לדייק את עצמינו, לחקור מהו עונג אמיתי ושלם בעולם הזה ואיך דווקא מחווית השבת על כל צדדיה, אתגריה וחלקיה - אנחנו מתאמנים לשבוע שלנו ולחיים עם שפע של שמחה, הנאה וחיבור בכל מערכות היחסים, ברמה שבלי השבת אולי לא היינו מכירים.
תכנית אימון שבתית לעונג לנפש ללא מאמץ;)
תהנו
שושי
למעקב ביוטוב אחרי תכני ההכנה הרוחנית והמנטלית לשבת חפשו את הפרקים-  ״בואי מלכה״, הנה לדוגמה:
https://youtu.be/qnN_SVyaF40
לקבלת התוכן בכל חמישי בערב ישירות לנייד מוזמנת לקבוצת הווטסאפ:
https://chat.whatsapp.com/H1FDOLYJKDXAvD5yLCgfxZ
אפשר גם לצפות בפרקים בתיקיית הדרייב:
https://drive.google.com/drive/folders/10-kgnh4OuDjnUQnHw2BDKpu_hSUYfO1N?usp=sharing
ואפשר גם להאזין במרחב הקולי שלנו במספר 035562622 בשלוחה:26
שם את לוחצת למספר השיעור הרצוי .

אי אפשר לדבר על נשיות וזוגיות בלי שנדבר על החוויה הכי נחשקת הכי מדוברת הכי חשובה של כולנו…
הפרק הזה הוא שיחה כנה וגילוי מרתק על הדבר הזה שאנחנו קוראים לו -  אהבה.
אהבה היא חווית החיים המופלאה הזו שלמרות כל ההשקעה שלנו בחיים כדי לחוות אותה, למרות כל הנזקקות שלנו אליה, למרות המרדף חסר הפשרות אחריה, למרות כל הדיבורים השירים החלומות הקורסים ההדרכות  - היא עדיין חמקמקה כל כך, שברירית ונפיצה כל כך!
מה קורה לאהבה שלנו??
האם נגזר עלינו לחיות בחוויה של מרדף אחרי חווית החיים הכל כך בסיסית, קיומית ואפילו רוחנית שלנו?
אז זהו שלא.
מתברר שכל השבריריות של החוויה הזו יושבת על טעות אדירה שלנו באנושות או בתרבות שהופכת את האהבה בחיים שלנו לחמקמקה כל כך .
הפרק הזה נועד לכל מי שרוצה לחוות חיים שיש בהם חווית אהבה עמוקה ומרגשת מאד אבל אהבה כזו שתמיד זמינה לנו, תמיד שלנו, תמיד בהישג ידינו, בזוגיות ובכלל בכל מערכת יחסים וחוויה.
אזהרה עדינה-
זה פרק למי שמוכן לפתוח את הלב והתודעה לחוויה קצת שונה אולי נקרא לה רוחנית, לחוויה של אהבה
תודה שאתן פה,
שושי
לשליחת הודעת ווטסאפ ומעקב אחרי התכנים בסטטוס 0594244200
לקבלת עוד סרטונים ותכנים ישירות לווטסאפ, מוזמנת לקבוצת הווטסאפ ״אשה ללא מאמץ״ (קבוצה שקטה):
https://chat.whatsapp.com/H1FDOLYJKDXAvD5yLCgfxZ

האם את חיה באיזון מושלם ומשקיעה כמו שהיית רוצה בו זמנית בכל תחומי החיים?
רוב הסיכויים שלא;)
מניחה שגם לך יש תחום אחד לפחות בחיים שיותר קשה לך להשקיע בו… שהוא קצת מוזנח… ו - שלא נח לך עם זה.
ו - טבעי שכך יקרה, הכי נורמלי! לא פשוט להחזיק הכל בחיים, לא פשוט בביצוע ולא פשוט מנטלית.
רגע, איך זה קשור למנטלי? זה לא רק ענין של ביצוע, הספקים, ניהול זמן?
אז זהו שלא, זה בדיוק הסיפור שאני רוצה לספר לך בפרק הזה.
כי שאלת האיזונים וטיפוח כל תחומי החיים - זו שאלה שכל מאמן ישאל אותך, כולם מסבירים לך כמה חשוב לאזן ולדעת לתת תשומת לב לכל מערכות היחסים שלנו בו זמנית.
אבל, אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את חוסר האיזון בחיים אבל ממשקפיים מנטליות?
בלאגן באיזון שלנו? הזנחה של תחום חיים? זה לא רק סיפור של רשימת משימות אינסופיות שצריך להספיק לטפל בכל תחומי החיים? זה בכלל סיפור שקשור לנפש, לתודעה, למשהו הרבה יותר פנימי, בגלל שיש סיבה פנימית לחוסר איזון.
 ולמה זה משנה?
כי הסיבה הזו, כל עוד לא נחשוף אותה - ממשיכה ליצור לך עוד ועוד פערים במקומות ה׳מוזנחים׳ בחיים שלך.
אבל לא רק שם! הסיבה הנסתרת הזו כבר יוצרת  לך בלי שאת יודעת פערים מתסכלים גם במרחבים ה׳מטופחים׳ ומזמינה לך חיים של מאמץ מיותר כל כך.
אז עם הפרק הזה את יכולה להתחיל לעשות חישוב מסלול קטן מחדש, לפתוח את הלב לראות את מה שמניע את החשק שלך לטפל בתחומי חיים ולגלות שאת יכולה להתחיל לנוע בתנועה חדשה של חיים בלב שלם.

פוריםםםם
כולה 24 שעות וכמה ציפיות יש לנו ממנו!! (וביננו? זה גם לפחות שבוע של הכנות מקדימות עמוסות רעש, לחץ וביצועים שנופלים בדרך כלל על אימהות חח) יום אחד שנכנסים אליו ים של דברים והכי מאתגר לי אישית כל שנה? הרצון הטוב והמורכב הזה להחזיק חומר ורוח ביחד.
 אנחנו יודעות שהוא יום גדול לתפילה, מהדהד לנו ש״כל הפושט יד נותנים לו״ (לגמרי במשמעות של תפילה מול הבורא) אבל איך מחברים בין יום של עשיה לרגע של נוכחית לתפילה? ופרקטית - עושים את זה ביום דחוס שכזה?
אז אמנם פורים כבר היה ואיכשהו הפרק הזה עולה לכאן אחרי (ומלמד אותי שיעור באמונה על זמן מדויק לכל דבר) אבל הוא רלוונטי לכל יום בחיים הנשיים העמוסים שלנו.
כי השנה הדהד לי בערב פורים המושג ״לפשוט יד״ ומצאתי את עצמי הופכת בו ומתאמנת עליו ומגלה שהוא לא רק פותר לי את הקושי להתפלל בתוך העומס - הוא גם מכניס לי רוגע, שקט, חיבור והרבה ישועות עוד לפני שפורים בכלל התחיל.
בעיני? לפשוט יד זה סוג של תפקיד אולי אפילו מקצוע;) ואחרי שהרגשתי שהוא מאמן אותי לפשוט מעצמי תדמית ולמצוא מהות חדשה - התחשק לי לשתף אתכן באיך מתאמנים על ׳המקצוע׳ השווה הזה מול בורא עולם בפורים, בכל חג, בכל יום כדי שגם אתן תרגישו מוצפות בישועות קטנות וגדולות והוא יכניס אתכן לכל יום בשנה עם מהות שמרגישה מדויקת לימים אלו ויש לה כח לחולל ברכה וטוב.
המשך שמחה אמיתית תמיד ושנזכה להרגיש את השמחה של החיבור הטבעי והפשוט שלנו לבורא!
שושי