השיחה שלי עם יעל ואביה שבתאי הייתה מרגשת ומטלטלת, דיברנו על יובל, אחיה ובנו. שאיבדנו כולנו באותם ימים נוראים בפרוץ מלחמת חרבות ברזל. הם סיפרו לי כמה מדהים הוא היה, ואיזה הפסד גדול עבור כולנו הוא. שוחחנו גם על השהות של שבתאי עם אשתו בביתם בקיבוץ רעים, מיישובי העוטף נצורים באותו בוקר, ומתבצרים מפחד המרצחים שמסתובבים באין מפריע ברחובות הקיבוץ, אני נשארתי ללא מילים, עכשיו תורכם. האזנה נעימה…