בפרק השני של "אי אמון" מתארחת איריס חיים, אמו של יותם חיים ז״ל. ב־7 באוקטובר תכנן יותם להופיע עם להקתו בפסטיבל מטאל בתל אביב. הכל השתבש עם פרוץ המלחמה. בעודו בממ״ד שבביתו בכפר עזה, שמר יותם על קשר עם משפחתו וחיזק אותם בחוש ההומור שייחד אותו. למרבה הצער, מספר שעות לאחר מכן חדרו המחבלים לביתו ויותם נחטף לעזה. הוא הוחזק 65 ימים בשבי עד שהצליח להימלט יחד עם אלון שמריז וסאמר טלאלקה. שלושתם הוכיחו תושייה  ועוצמה כששרדו חמישה ימים נוספים בסג׳עייה עד שנורו בשוגג על ידי כוחות צה״ל. מאז מותו של יותם, איריס חיים הולכת בדרך עצמאית בהתאם לתחושותיה ואמונותיה ונוגעת בקונפליקטים שמרכיבים את השיח הישראלי באופן שגם מוביל לא פעם אל לב הוויכוח הציבורי. מנחם ואודי ניסו לפצח עם איריס סוגיות של כעס, אשמה ואחריות; מה הסיבות והנסיבות שהובילו לבחירות שעשתה מאז שבעה באוקטובר ואיך ניסיון קודם הכין אותה להתמודדות על האסון הנורא שפקד אותה.

*השיחה הוקלטה לפני העסקה האחרונה לשחרור החטופים.

**בתגובה לחלק מהנושאים שנידונו בפרק, מטה המשפחות להחזרת החטופים מוסר: המטה הוקם בימים הכי אפלים בתולדות ישראל. הוא הוקם על ידי ולמען משפחות אשר יקירם נחטף על ידי ארגון הטרור חמאס. זו הייתה התארגנות ספונטנית בתנאי אי וודאות קיצוניים כאשר המדינה הייתה בכאוס בטחוני וממשלתי כולל והייתה נקודת אור עבור המשפחות בימים של חושך ואפילה. 

המטה היווה ומהווה עד היום בית למשפחות, מעניק מעטפת של טיפול נפשי, רפואי ומוביל את המאבק הציבורי להשבתם. מאבק אשר נשא את נס הדגל המוסרי והערכי ביותר שאנחנו לא משאירים אף אחד מאחור. 

כל ההחלטות לגבי אופי המאבק ועוצמתו התקבלו לאורך כל הדרך בהצבעה דמוקרטית של המשפחות כאשר הרוב קובע. במקביל, חלק מן המשפחות בחרו לנהל את המאבק בדרכן ולפי אופיין וכל דרך מקובלת וראויה למען המטרה הקדושה של השבת האחים והאחיות שלנו הביתה.

קרדיטים:

בהשתתפות: איריס חיים

מגישים: מנחם קלמנזון, אודי גורן 

עריכת תוכן והפקה: רומי מורסיאנו 

ביצוע טכני: אדם פייזר

עורכת אחראית: איילת טריאסט