אי המצורעים הוא כינוי למקומות מבודדים שאליהם נשלחו חולי צרעת במאות התשע עשרה והעשרים כדי להרחיק אותם מהאוכלוסייה הכללית. הבידוד נועד לצמצם הדבקה, אך נבע גם מפחדים חברתיים ודעות קדומות. במקומות אלה חיו החולים שנים רבות ולעיתים כל חייהם, לעיתים בתנאים קשים ובלי זכויות אזרח מלאות. עם התקדמות הרפואה והופעת טיפולים יעילים הצורך הרפואי בבידוד נעלם, אך הסיפור של איי המצורעים נשאר כסמל להדרה חברתית ולחשיבות של שילוב, חמלה וכיבוד זכויות אדם.