אני כרגע בתקופה יחסית עמוסה. תקופה שקשה לפנות זמן עבור הדברים שחשובים לי.

• עבור אדם אחר התקופה שאני עובר יכולה להיות יחסית קלה, אך הכל תלוי מאיפה הגענו לפני.

בשבילי, רוב חיי לא היה לי עבודה והייתי רגיל שיש לי את כל היום בבית לעשות מה שאני רוצה (ללמוד, להתאמן וכולי)

עכשיו יצא שעשיתי המון ויתורים כמו:

• לחתוך את האימונים מ 6 פעמים ל 3 פעמים בשבוע
• לקרוא ספר רק בשבתות מאשר באופן יומי
• אין זמן ל׳הרגלים אפקטיביים׳ כמו מדיטציה, כתיבה ביומן וכולי.

ועוד הרבה כאלה…

הנה השיטות שאני משתמש בהם כדי להישאר בכיוון הנכון ולא לפרוש גם כשקשה:

1. לקרב את ההתחלה והסוף - לקצר את האמצע כמה שאפשר.

• בהתחלה יש המון מוטיבציה בגלל הרעב לטרוף
• בסוף יש המון מוטיבציה בגלל שרואים את קו הסיום ורוצים לתת ״פוש אחרון״

1. עונות: להבין מהו הדבר שאני רוצה להתמיד בו ולהקדיש לו את הזמן הראוי - לא על יד הוספה שלו לעוד שעות ביום, אלא על ידי מחיקה של דברים אחרים.

• לדעת על מה אני מוכן לוותר בכדי לפנות יותר זמן למה שהכי חשוב לי.

1. לשים את עצמי בפומבי - פעם הייתי מוכן לאכזב את עצמי, אך מעולם לא הייתי מוכן לאכזב את אחרים.

• לדוגמא: אני כבר תקופה ארוכה רוצה להתחיל אומנויות לחימה, אך אף פעם לא מקדיש את הזמן לזה. דיברתי עם חבר שגר איתי במושב וסגרנו לעשות אימון ראשון ביחד. הוא בא אליי ועשינו את האימון - אני לא יבטל אותו. כשיש עוד גורמים מעורבים חוץ מאיתנו, הרבה יותר קשה לקחת את המילה חזרה - שזה מעולה!

1. שימור: במקום לנסות להתקדם ולפרוץ גבולות, כשקשה אני בוחר לשמר את הקיים מאשר לא לעשות כלום בכלל.

• לדוגמא: לפעמים הגוף עייף או שתכניות השתנו ולא הצלחתי לבצע את האימון הרגיל, אז אני אעשה לפחות כמה תרגילים או סט בודד לכל תרגיל בכדי לשמר את השריר והכוח שכבר בניתי.
• דוגמא לגבי התפתחות אישית: לפעמים אני לא מאורגן מספיק כדי שיהיה לי סשן של שעה פלוס בשביל להתקדם לעבר החלומות שלי, אז אני בוחר משימה שיותר משמרת את מה שלמדתי בעבר כמו לסכם ספר שקראתי, לארגן את המחשב, לעשות ביקורת על היום/השבוע וכולי.