ד"ר חן יחזקאלי, ד"ר לחינוך ולפילוסופיה, מסביר למה לבן גביר ולסינוואר יש בעצם חזון משותף ולמה חייבים להחליף את החזון הזה.

טקסט הסרטון המלא:

כולם מכירים את המשפט הידוע, באין חזון יפרע עם. יוסף אגסי אמר אחרת. באין חזון חלופי, החזון הקיים ינצח. גם אם רוב העם נגדו. כאשר יש מצב שיש חזון אחד ואין לו חזון מתחרה, זה החזון שבסופו של דבר ימומש, גם אם רוב האנשים לא רק נגדו, אלא מוכנים למסור את נפשם בהתנגדות לו. החזון הקיים כיום, למרבה הבושה ולמרבה הצער, זה חזונם המשותף של איתמר בן גביר ושל יחיא סינואר. זה החזון של מלחמה כוללת, שבמסגרתה האזור כולו יוצף בנחלים של דם. ההבדל בין שני החזונות, הפלסטיני והישראלי, הוא מה יבוא אחרי המלחמה הכוללת. אחד יש לו תשובה אחת, השני יש לו תשובה אחרת, ואני מבקש לומר שמי שחושב שהוא יודע את התשובה, לשאלה מה יבוא אחרי מלחמה כוללת, זה יכול להיות רק סימן שהוא לא הבין את השאלה. צריך חזון אחר. אני יודע, הרבה אנשים אומרים שיש להם חזון אחר, אבל כולם מאמצים שתי הנחות יסוד, שמהן נובע החזון הזה גם אם הם לא רוצים להכיר בכך. ראשית, שהאומה הישראלית אינה קיימת. אין דבר כזה האומה הישראלית, כי היהודים בישראל הם חלק מהאומת דת היהודית, וישראל היא מדינת האומת דת היהודית. והרעיון השני הוא שגם אין אומה פלסטינית. הפלסטינים הם חלק מהאומת דת שפה הערבית. אז זה נשמע אולי מפתיע, שהפלסטינים מקבלים את זה שהיהודים הם חלק מהאומת דת היהודית, ושישראל שייכת לאומת דת היהודית, אבל זאת אמת שהם מקבלים את הרעיון הזה, וזה מה שגורם להם להאמין שישראל אינה מדינה כלל, אלא היא קולוניה, ולכן אין לה זכות קיום. הנובע משתי ההנחות האלה, זה שמלחמה, בין ישראל לבין הפלסטינים, היא לא מלחמה על קרקע, היא לא מלחמה על שום דבר, אלא היא מלחמת דת. היא מלחמה על השאלה, אלוהים של מי צודק, וזה רק יכול להוביל למלחמה כוללת. כי אז יתברר, איזה אלוהים צודק, אלוהים שלהם או אלוהים שלנו. כי זאת המסורת, שהכרעות כאלה, מקבלים רק בשדה הקרב. האנשים שמאמינים בשתי ההנחות האלה אומרים, רגע, רגע, אנחנו לא מקבלים את הדבר הזה. אנחנו בעד שלום. אבל, הם לא עקביים, וזה היתרון של איתמר בן גביר. הוא עקבי. מלחמה כוללת היא פועל יוצא של שתי ההנחות האלה. אין ברירה אחרת אם רוצים בחיים ורוצים בשלום, אלא להציב מול איתמר בן גביר ומול יחיא סינואר ומול כל החוליגנים שבשני הצדדים חזון חלופי. מה הוא החזון החלופי המתבקש? זוהי השאלה הגדולה. זוהי שאלת יסוד, והיא ניצבת מולנו. ולנו אין יותר את הזכות או את הלוקסוס להימנע ממנה. אני יודע מה שאומרים, שכשהקרקע בוערת, זה לא הזמן לעסוק בשאלות יסוד. אני מבקש להציע רעיון חלופי, כשהקרקע בוערת, אז הזמן לעסוק בשאלות יסוד היה אתמול. היום כבר מאוחר, ואפשר רק לקוות שלא מאוחר מדי, ולזכור שמחר יהיה מאוחר עוד יותר.