בבא מציעא מא - ראש חודש ניסן - א' בניסן, 9 באפריל

אם שומר משתמש בחפץ שהוא/היא אמורים לשמור (שליחות יד) והוא נשבר בעקבות נסיבות בלתי צפויות (אונס), האם השומר חייב? מי ששולח יד נחשב כגזלן ואמור להיות חייב באונס עד שמחזיר את הגזילה. אבל מספר גורמים קובעים את אחריות השומר במקרה זה. לאיזו מטרה העביר השומר את החפץ - לצורך החפץ או לשימושו של השומר? האם הוא נשבר לפני שהוחזר למקום משתמר/למקומו או לא? האם היה מקום ייעודי שבו החפץ היה אמור להיות? רבי ישמעאל ורבי עקיבא חלוקים בשאלה האם הבעלים צריך לדעת שחפץ גזול הוחזר כדי לקיים את הדין של השבת הגזילה. ישנה מחלוקת האם החלק הראשון של המשנה תואם את רבי ישמעאל והחלק האחרון עם רבי עקיבא או אולי ניתן להסביר את המשנה כולה על פי רבי ישמעאל. ישנן שלוש דעות מדוע השומר הזיז את החפץ - להשתמש בחלקו (שלחות יד), לגנוב את כולו או לשאול אותו. ההבדל בין שתי הדעות הראשונות מתבסס על חילוקי דעות לגבי המקרה של שליחות יד בו מקבלים אחריות גם לנזקים בלתי צפויים (אונס) - האם רק אם החפץ יורד בערכו או אפילו אם אין הפסד? רב ולוי חלוקים בעניין זה. מי סובר כאיזו דעה? הם מסיקים שלוי סובר שחייבים בשליחות יד גם אם אין הפסד.  דורשים דין זה מהפסוקים - מזה שמזכירים שליחות יד גם בומר חנם וגם בשומר שכר ולכאורה היה אפשר ללמוד מק"ו משומר חנם לשומר שכר. ליחלופים, אפשר היה ללמוד את הדין לשניהם מדין השואל. אם כן, מה לומדים מהכפילות?