בבא מציעא מט - ט' בניסן, 17 באפריל

רב ורבי יוחנן חולקים לגבי מקדמה בעסקה. האם שני הצדדים חייבים לקיים את ההסכם כולו, או שהמקדמה מחייבת אותם רק לחלק שכבר בוצע? הגמרא מציעה כי גם תנאים חולקים באותו עניין לגבי ביטול הלוואה (שמיטת כספים) בשנת השמיטה, כאשר חפץ שנלקח כמשכון אינו מכסה את מלוא שווי ההלוואה. אולם לסיכום, המחלוקת שם מוסבר בצורה אחרת - האם המשכון משמשת כתשלום או רק תזכורת לחוב? שאלות נוספות עולות: האם צד אחד יכול לפרק הסכם בעל פה? רב ורבי יוחנן חלוקים בשאלה האם פעולה זו משקף שהבנאדם לא אמין או לא. שני קשיים מועלים נגד רב ממקורות תנאיים ואחד נגד רבי יוחנן מתוך אמירה אחרת שאמר. רוב, אם לא כל הקשיים נפתרים. המשנה מגדירה בהלכות אונאה, חיוב יתר או בתשלום נמוך מדי. איזה אחוז מעורר אונאה, ובתוך איזה פרק זמן יכול קונה לטעון שהיתה אונאה? רב ושמואל מציעים דעות שונות האם אחוז זה מבוסס על שווי שוק בלבד, או גם על מחיר הקנייה של הפריט.