בבא מציעא מז - ז' בניסן, 15 באפריל

הדף היום מוקדש ע"י בקי גולדשטיין לע"נ אברהם בן שלמה ביים. הדף היום מוקדש ע"י קבוצת הדרן בזום לרפואת יעקב יצחק בן מרים אסתר. רב הונא פסק שאפשר לרכוש פריט דרך חליפין אם יש לקונה ערימת מטבעות ואומר למוכר: "מכור לי בשביל ערימת הכסף הזאת". מכיוון שלמוכר לא היה אכפת לספור כמה כסף יש בערימה, המכירה תהיה סופית ברגע שהמוכר ימשוך את הכסף. האם חוקי אונאה רגילים תקפים כאן, אם הקונה ישלם פחות בשישית? ישנן שתי גרסאות שונות למה שאמר רב הונא לגבי אונאה במקרה זה. אם מישהו מכר פריט בעסקת חליפין אך הבהיר שהוא רוצה שהפריט של חליפין יוערך לפי שווי הפריט שהוא מוכר, האם הפריט של חליפין ייחשב כמו כסף ולכן לא יקנה את החפץ עד ששני הצדדים יקבלו את החפץ מהשני, או לא? האם ניתן להסיק מפסיקתו של רב הונא שניתן להשתמש במטבע לצורך ביצוע עסקת חליפין? האם זה הקונה או המוכר שנותן את הכלי לחליפין (בקניין סודר)? זה מחלוקת גם בין אמוראים וגם תנאים. דעות אלו נלמדות מרות ד:ז כאשר קרוב המשפחה של נעמי מוכר את זכויותיו לבועז כדי לפדות את רכושן של נעמי ורות. מה הבסיס לוויכוח בין רב ששת לרב נחמן על אילו פריטים ניתן להשתמש בקניין חליפין – כלים בלבד או גם פירות? מה זה אסימון המוזכרת במשנה? מה הבסיס למחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש בעניין מעות קונות מדאורייתא או לא?