בבא מציעא נד - י"ד בניסן, 22 באפריל

הדף היום מוקדש ע"י לורי סטארק לע"נ חמותה, שרה שפירא ואביה, נחמיה סוסוביץ. הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג' איילנד לכבוד הולדת הנכד ללאה בריק. כאשר פודים מעשר שני, הבעלים צריכים להוסיף חומש על הקרן. האם חומש זה הוא רבע מהסכום של הקרן או חומש מהסכום הכולל לאחר הוספת החומש (רבע מהסכום של הקרן)? לאחר הוכחה ממקור תנאי שזה רבע מהסכום, מצוטטת ברייתא המראה שיש מחלוקת תנאי כיצד לחשב את החומש. אם אחד לא מוסיף את החומש, האם הפירות פדויים - האם החומש מעכב? לאחר מענה לשאלה זו ממקור תנאי המוכיח שהחומש אינו מעכב והפירות פדויים גם ללא הוספת החומש, הגמרא מציעה שאולי זה מחלוקת תנאי. עם זאת, הצעה זו נדחית כיוון שכולם מסכימים שזה לא הכרחי אך החכמים דנים אם אפשר לאכול את הפירות על פי דין דרבנן אם החומש לא הוסף כדרך למנוע פשיעה, שישכחו לשלם את החומש. לגבי פדיון הקדש, חפצים מקודשים, אין חשש לרשלנות כיוון שהגזברים גובים את תשלום החומש. עדיין זה לא נחשב לפדוי עד שחומש מתווסף, אבל אם זה היה שבת, אפשר היה לאכול את ההקדש הפדוי בגלל מצוות עונג שבת. רמי בר חמא מונה שלוש כללים הקשורים לתשלום חומש בהקדש, תרומה ומעשר - האם חלים אותם כללים לתשלום החומש כמו לקרן- אם הקדש, האם ניתן לפדותו על קרקע, אם לתרומה שגנבו, האם יש צורך לשלם בפירות (חולין), ואם למעשר, האם ניתן לפדותו על אסימון? מי שגנב והכחיש או מי שלא כהן שאכל תרומה, יכול להיות מצב שישלם חומש על תשלום חומש. האם אותו הדבר נכון גם למעשר והקדש? האם יש קשר בין סוגיה זו להצהרתו של רבי יהושע בן לוי שהתוספת של החומש אינה מתווספת אם פודים הקדש שני, פריט שהוקדש מפריט שכבר היה מקודש (דרך התפסה)?