במקרים שבהם מישהו נוקט בהתחייבות מוגזמת במהלך או לאחר עסקה, האם התחייבות זו תקפה? האם מניחים כי האדם מעולם לא התכוון באמת להתחייב וכי הוא רק נקט בהצהרות כדי לעודד את העסקה? מוצגים מקרים שונים הנוגעים להצהרות כאלה ולתוקפן בהקשרים משפטיים.

בבא מציעא סו - שבת כ"ו בניסן, 4 במאי

דף יומי לנשים - הדרן הוא שיעור הדף היומי הראשון המועבר על ידי אשה והזמין באינטרנט מכל מקום בעולם בזמן אמת. השיעורים מועברים בישראל על ידי הרבנית מישל כהן פרבר, שלמדה בתכנית במדרשת לינדנבאום בתכנית מתמידות ובעלת תואר ראשון בתלמוד ובתנ״ך מאוניברסיטת בר אילן. מישל לימדה תלמוד והלכה במדרשת לינדנבאום, בית ספר פלך ומתן. היא ממקימיה של קהילת נתיבות ברעננה. היא מתגוררת ברעננה עם בעלה וחמשת ילדיהם.

Religion & Spirituality

Other

Spirituality

Christianity

Buddhism

Hinduism

Judaism

Islam

המשנה וגמרא ממשיכים לדון במקרים שבהם שכר אדם חפץ בתנאים מסוימים ואחר כך השתמש בחפץ באופן שונה ונגרם לנזק. אם הנזק נגרם כתוצאה משינוי בשימוש, השוכר אחראי. למשל, מה קורה אם השוכר העמיס משא כבד יותר מהרגיל על בהמה, או אם השתמש בחפץ אחר שהוא קל יותר אבל יש בו יותר נפח, כמו שעורים במקום חיטים? אביי ורבא חלוקים על פרטי ההלכה במקרה זה. המשנה דנה בחוקים שונים הנוגעים לאחריות של קבלן לגבי חפץ שהוא מתקן, או מלווה שקיבל חפץ כמשכון, וגם דינים אחרים הנוגעים לשומרים. הגמרא מנסה לראות אם אפשר לייחס את החלק הראשון של המשנה לרבי מאיר, כי לכאורה זה לא נראה כך.

בבא מציעא פ - שבת י' באייר, 18 במאי

אם אחד שוכר חמור או ספינה להגיע ממקום אחד למקום אחר, והחמור מת או הספינה טובעת באמצע הדרך, מהו הדין? מה הן הנסיבות של המקרים שנידונים? בהקשר לדיון זה, ישנו מחלוקת בין רב ושמואל האם ניתן למכור את נבלת הבהמה השכורה בדרך שהקרן כבר לא יהיה קיים – ז"א האם השוכר יכול למכור אותה ולהשתמש בכסף ממכירה זו כדי לשכור חמור אחר? מקשים על דעתו של רב מתוספתא, אך לבסוף מתרצים דבריו. מובא מקרה לגבי ספינה ששכרו להובלת יין, וטבעה. הגמרא בוחנת את פרטי הסכם השכירות: האם השוכר שכר "ספינה זו" או "ספינה סתם" והאם היה זה להובלת "יין זה" או "יין סתם". הבחנה זו חיונית לקביעת חובותיו וזכויותיו של השוכר/משכיר. שני מקרים נוספים מבהירים זכויות נוספות של השוכר: כמה הוא יכול לטעון על חמור ששכר לרכיבה, וכמה בעל החמור יכול לטעון? אם החמור שכור לגבר לרכיבה, האם אישה יכולה לרכוב במקומו, או להפך? האם יש הבדל אם האישה בהריון או מניקה? 

בבא מציעא עט - ט' באייר, 17 במאי

המשנה מביאה מקרים שבהם יחיד שכר חפץ, כגון בעל חיים, למטרה מסוימת ואז השתמש בו למטרה אחרת. השוכר נחשב אחראי אם הבעל חיים מת בגלל שינוי זה. השורה הראשונה של המשנה קובעת שהשוכר אחראי בכל המקרים שבהם בוצע שינוי. אך, בשורה השנייה, פסק-הדין של המשנה תלוי בנסיבות - במיוחד, איך מת הבעל חיים וסוג השינוי שביצע השוכר. הגמרא בוחנת ארבע תשובות אפשריות כדי לפתור את הסתירה בין שתי השורות הללו. שלושת התשובות הראשונות קובעות שהשורה הראשונה במשנה מתייחסת למקרים שבו הבעל חיים מת בגלל השינוי, בין אם השינוי היה מההר לבקעה או להפך. התשובה הרביעית היא שכל שורה מתייחסת לדעה של תנא אחר. לפי דעה זו, השורה הראשונה משקפת את עמדתו החמורה של רבי מאיר, בעוד השורה השנייה מייצגת את עמדת החכמים המקלה יותר. רבי מאיר סובר שכל מי שחורג מרצון הבעלים נחשב לגזלן, ולכן הוא אחראי לכל נזק או מוות שייגרם כתוצאה משימוש שלא כדין בנכס. הגמרא מבקשת למצוא את המקור לכך שאכן כך סבר רבי מאיר. לצורך זה, הגמרא מביאה שלושה מקורות, אך דוחה את השניים הראשונים. המקור השלישי נותר על כנו כאסמכתא לעמדתו של רבי מאיר. הגמרא מביאה שני פירושים שונים למקרה במשנה של הבריקה. המשנה קבעה שאם אנשי המלך תפסו את הבעל חיים (אנגריא), המשכיר אינו חייב להביא לשוכר עוד בעל חיים. מתארת מצב שבו חמור שהושכר ליחיד נתפס על-ידי אנשי המלך (אנגריה). במקרה זה, השוכר נשאר לבלי הבעל חיים והבעל אינו חייב להחליף אותו. רב ושמואל חולקים על פרטי מקרה זה. תוספתא מובאת כדי להקשות על דעתו של שמואל, אך מביאים שני תירוצים. 

בבא מציעא עח - ח' באייר, 16 במאי

אם עובד הועסק לעבודה, כמו להשקות שדה, אבל הנסיבות השתנו, כגון שירד גשם, שהופכת את העבודה למיותרת, על מי מוטלת האחריות, ומה משפיע על כך? לרבי דוסא ולחכמים היו דעות שונות אם עובד שחזר בו באמצע העבודה צריך לקבל תשלום מלא על העבודה שכבר בוצעה, או אם העובד צריך לפצות את המעביד אם המעביד עכשיו נאלץ לשלם יותר כדי להשלים את העבודה הנותרת. רב תואם את עמדתו של רבי דוסא, אף זה סותר אמירה אחרת שיוחסה לו. הגמרא מציעה פתרון לסתירה זו אבל מזהה שתי קושיות עם הפתרון המוצע, ששניהם מיושבים. בתוך דיון זה, מצטטים ברייתא בנוגע למוכר או קונה שחוזרים בהם לאחר שהקונה שילם תשלום חלקי. חלקים שונים של ברייתא זו מוסברים ומופרשים יותר לעומק.

בבא מציעא עז - ז' באייר, 15 במאי

 דף נלווה בבא מציעא עו מה הם הכללים הנוגעים לעובד או מעביד החוזרים מהסכם? כאשר המשנה מזכירה צד אחד "הטעה" את האחר, מה הכוונה? האם זה מתייחס לעובד המבטל על המעביד, לתרחיש ההפוך, או שזה כולל מקרה שבו מעביד ממנה שליח לגייס פועלים, אבל השלוח אומר לפועלים שכר שונה ממה שהמעביד היה מוכן לשלם? מביאים שבע סיטואציות אפשריות שבהם השליח הטעה את הפועלים, רק חלק מהן מתאימות לדין המוצג במשנה.הגמרא מביאה ברייתא לחזק את האפשרות שמדובר במעסיק או פועלים שחזרו בהם מההסכם. 

בבא מציעא סו - שבת כ"ו בניסן, 4 במאי

Download our free app to listen on your phone