*ראיתי (6)*

והנה כמה גדול השמחה והתענוג המתגלה מזיו השכינה אפילו בג"ע התחתון עד שאמרו מוטב דלידייני' כו' כ"ש בג"ע העליון שהוא למעלה מעלה מג"ע התחתון עד שצריך לטבול בנהר דינור לג"ע העליון ויש כמה מיני ג"ע במדרגות גדולות עד רום המעלות ובכולם יש בחי' נהר דינור בין זה לזה עד רום המעלות. וז"ש רז"ל תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל כו'. וזהו וקדושים בכל יום יהללוך סלה וקדושים הם הנשמות שיש להם עליות סלה בלי גבול ותכלית ומתענגים עונג למעלה מענג עד אין קץ, ולכן ארז"ל (סנהדרין דף ק' סע"א ובמשנה סוף עוקצין) עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש (במשלי סי' ח' כ"א), כי כדי שיקבל תענוג ההוא שהוא עד אין קץ שאין כח בנשמה שהיא בחי' נברא יש מאין לקבל התענוג ההוא להיות נתפס ומתלבש עד שנהנין כו' לכן הוצרך להיות ש"י עולמות שהם מעלימים בהעלם אחר העלם העונג העליון ההוא עד ש"י עולמות להיות נתפס ומתלבש בכח הנשמה.

קיצור. שנש"י נקראו נר ע"ש הכלי שבו השמן והמצות נק' נר מצוה ע"ש השמן והפתילה. ותורה היא אור הנתלה בשמן ופתילה. כך ברוחניות כי המצות הם רצון העליון ומלובש בהם ענג העליון ולכך צריך האדם לעשות המצות בשמחה שהשמחה גילוי העונג. וצ"ל השמחה מרוב כל