ראש השנה הוא יום מסתורי. 'בכסה ליום חגנו' - יום של כיסוי, יום תרועה וזהו, בלי פירוט נוסף. תוכנו של ראש השנה סובב סביב התרועה, ואת משמעותו נמצא בתוך הצירוף 'יום תרועה'. אך אילו משמעויות בדיוק אמורים אנו להוציא מתוך האפשרויות הרבות שהשופר מביא איתו? מה מסתיר השופר בתוכו, ומדוע דווקא הוא נבחר להיות הממליך את הקב"ה? איך הסתירה שבשופר, החרדת הלב מצד אחד והמלכת ה' מנגד יכולה להסתדר, ומה כל זה מלמד על המשמעות הפנימית של ראש השנה?