רוב מפרשי המקרא סוברים כי לאדם הותר לאכול רק מן הצומח ורק לאחר המבול הותרה אכילת הבשר לאדם. אולם הרלב"ג מתנגד לפירוש זה וסובר שאכילת הבשר הותרה מבריאת העולם. מדוע התנגד הרלב"ג לדעת רוב המפרשים? כיצד פירוש זה מביא לידי ביטוי את התפיסה התאולוגית של הרלב"ג בעניין שינוי הא-ל ומה ההבדל בין דיון זה לנתינת התורה לישראל, שגם היא שינוי בדרישות הא-ל במהלך ההיסטוריה? במהלך השיעור נעסוק בשאלות אלה ונלבן דרכן את דרכו של הרלב"ג בפירושו לתורה.