כשיגיע למלת
'באהבה' יכוין למסור נפשו על קדוש השם כנזכר בכונות רבינו האר'י
ז'ל(א), ולכן מנהג החסידים שיאריך החזן בחזרה בתיבת 'באהבה' כדי
לעורר הכונה הנזכרת, וכל אדם יזהר בזה בכל תפלות בלחש למסור עצמו על קדוש השם
בתיבת 'באהבה', וכשאומר 'ומושיע ומגן' יכוין בתיבת
'מגן' שהוא מספר שלוש פעמים א'ל:  

When one
says the word 'be ahavah, one should have in mind to offer up one's life to
sanctify G-d's Name, as mentioned in the kawwânôth of our teacher the Ari
z'%.  

The
kabbalists are accustomed to require the hazzân to pronounce this word slowly
when he repeats the ' midhâh, in order to give them time to meditate on
it, everybody should meditate on it during the silent 'amidhâh. 

(There should be a total of two hundred and forty-eight
words in the three paragraphs of geriath shema.] The number is calculated as
follows: the first verse has six words, and so does the verse which begins 

• bâruch shêm...; the first paragraph has forty-two words;
the second has seventy-two words, up to 'nôthên lâchem'; from 'wesamtem'
to the end of the paragraph there are fifty words; the third paragraph contains
sixty-nine words. All together, there are thus two hundred and forty-five
words. In order to complete the two hundred and forty-eight words, it is
customary to repeat ' Ha-Shêm E-lôgêchem meth? shoupe has in mens abalisi in
here, and thus ero 

According to the kabbalistic concepts underlying this
number, it is customary that the shâliah zibbûr repeats those words aloud, and
those praying with him have in mind to be included with him. Thus, when one
prays with a minyân, one need not repeat the words oneself, but rather hear
them from the shâliah zibbûr. 

In my work Megabbezi'êl, I conclude that, if one has not
finished reciting geriath shma when the shliah zibbûr repeats the words 

'Ha-Shêm E-lôgêchem 'meth,' one must repeat them oneself
when one finishes gert'ath sh'ma', since they must be either heard, or recited,
at the end of geri'ath shema', not in the middle. {This ruling applies also to
geriath shema of 'arvith, as well as to ger'ath shema she al ha-mittâh, which
is never recited with a minyân.} 

['Odh Yôsêf Hai (pârâshath Sh môth § 11) After the hazzân
repeats the three words, the congregation must continue from the following
word, 

'we' munah' at 'arvith, and 'weyaziv' at shah rith, and
not repeat the word meth' which the hazzân has just said, since one may not
repeat any word of geri'ath shema'.] 

מספר הרמ'ח
תיבות דקריאת שמע הוא כך ששה ד'שמע ישראל' וששה ד'ברוך שם כבוד
מלכותו לעולם ועד', ומ'ב ד'ואהבת', וע'ב של 'והיה
אם שמוע' עד 'ושמתם', ונו'ן ד'ושמתם' עד
'ויאמר', וס'ט ד'ויאמר' הרי סך הכל רמ'ה ועם ג'
תיבות שכופל השליח ציבור נשלמים רמ'ח תיבות, וידוע כי במספר הרמ'ח הנזכר
יש כונות עמוקות בכל הפרטים ואי אפשר להיות נחסר אצל כל אחד ואחד ממספר הרמ'ח
כלום, ולכן גם היחיד הקורא קריאת שמע בין דשחרית בין דערבית בין קריאת שמע שעל
ההמטה צריך לכפול שלוש תיבות 'ה' אלהיכם אמת' כדי להשלים הרמ'ח, 

 מיהו השליח ציבור מצד בחינתו יש לו כח יותר
בהשלמה זו של כפל שלוש תיבות הנזכרות ולכן אם האדם מתפלל עם צבור שיש שם שליח
ציבור עומד ישמע הכפל מן השליח ציבור והוא אינו צריך לכפול אלא רק יכוין להשלים
רמ'ח שלו מן שמיעתו הכפל מהשליח ציבור  

ובספרי הק'
'מקבציאל' העלתי בסיעתא דשמיא דאם המתפלל עם ההצבור עודנו באמצע קריאת
שמע והשליח ציבור השלים הקריאת שמע וכפל שלוש תיבות הנזכרות לא מהני להשלים לעצמו
מכח שמיעה מהשליח ציבור,  

כי סודן של דברים
צריך להיות מספר זה של הכפל באחרונה בגמר הקריאת שמע ואם ישלימו באמצע הרי זה מערב
הסדר להיות תחתונים למעלה, לכך בכהאי גוונא עדיף טפי שהוא עצמו יכפול וישלים
החסרון ורק אם הוא גומר הקריאת שמע עם השליח ציבור עדיף טפי לשמוע הכפל משליח
ציבור:  

Go back to introduction  

' וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת
בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃  

And I will make a
distinction between My people and your people. Tomorrow this sign shall come to
pass.’” (שמות ח, יט), נראה לי בסיעתא דשמיא 'מחר' אותיות רמ'ח
ואותיות 'רחם' 

והענין הוא כי ישראל
כל אחד מהם צריך לקיים רמ'ח מצות, וזה אי אפשר שיעשה כל אחד רמ'ח מצוות
עשה אך ע'י אהבה שיש בישראל בין זה לזה כל אחד יהיה נשלם ברמ'ח ממעשה
חבירו,  

ולכן רמ'ח הם
אותיות 'רחם' כי 'רחם' הוא תרגום של אהבה לרמוז רמ'ח
מצות נשלמין אצל כל אחד ואחד על ידי 'רחם' שהוא אהבה שיש בין זה לזה,
וידוע כי שלימות קיום רמ'ח עשה מסוגלים לגאולה  

כי רמ'ח עשה הם
בסוד החסדים, והם בסוד ו'ה שבשם, 

 ושס'ה לא תעשה הם סוד הגבורות והם בסוד
י'ה שבשם, והגאולה תהיה מתגבורת החסדים ועל ידי שלימות תיקון ו'ה שבשם, 

 גם ידוע על ידי מדת האהבה שתהיה שלימה בישראל
תהיה הגאולה, לזה אמר 'ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר' אותיות
'לרמ'ח' ואותיות 'לרחם'  

רוצה לומר על ידי
זכות רמ'ח עשה שעתידין לקבל בסיני ועל ידי זכות רחם שיש בינהם יהיה האות הזה
של הפדות: או יובן בסיעתא דשמיא ידוע דקריאת שמע יש בה רמ'ח תיבות מפני כי
כוחה גדול להכרית את אויבי ישראל הקליפות והתחתונים שברשותם 

 והיא תהיה להם כמו רומח לדקור וכמו חרב להרוג
כמו שכתוב' רוממות אל בגרונם' (תהלים קמט, ו) זו קראית שמע ועל ידי כן
יהיה 'חרב פיפיות בידם' להרוג את אויביהם,  

ולכן גבי פנחס כתיב
'ויקח רמ'ח בידו' ואמרו רבותינו ז'ל זכות רמ'ח תיבות
דקריאת שמע וגבר בזה על הסטרא אחרא, וזהו דשאמר 'ושמתי פדות בין עמי ובין עמך
למחר יהיה האות הזה' לרמ'ח  

הלמד משמש במקום
בעבור כלומר בעבור זכות רמ'ח תיבין דקריאת שמע יהיה האות הזה של פדות עמי מיד
אויביהם וגבר ישראל, 

 ולכן אנחנו אומרים בסוף הברכה של הקריאת שמע
'הבוחר בעמו ישראל באהבה' דתרגום 'אהבה' 'רחם' ואז
אנחנו מתחילין לומר רמ'ח תיבות דקריאת שמע דזכינו לרמ'ח תיבות דקריאת
שמע שתהיה רומ'ח וחרב בידינו נגד אויבינו על ידי 'רחם' שהוא אהבה
שיש לנו זה על זה: