ביטלמניקס על הביטלס

איך זה נראה כששירים מתעוררים לחיים והופכים מצלילים ודמיון למשהו מוחשי, צבעוני, סוריאליסטי ונפלא?

הפרק החדש ינסה לענות על השאלה ויעסוק בפעם הראשונה בה הביטלס בוראים לבדם (ובעזרת אנשי צוות נבחרים), עולם של ויז'ואל שמשלים את עולם הצלילים שהם יצרו באולפן ההקלטות.

הפרק יעסוק במסע הצילום עבור הסרט שהם מעקשים לעשות לבדם. שישה עשר ימים של צילומים מבולגנים, לא מתוכננים, סצנות שנגנזות ושחקנים מקצועיים שמקטרים.

גם הערכת חסר יוצאת דופן של עריכת הסרט, מובילה לעריכה קשה וסיזיפית וארוכה פי עשרה ממה שהם תכננו עבור הסרט.

התוצאה בעיניי נפלאה, אבל מה חשבו על המוצר המוגמר אנשי חברת NEMS כשפול הציג להם את הסרט?

על הכל כולל הכל ועוד, אדבר בפרק החדש.

בפרק החדש נשמע על צד אחר של הביטלס. צד שבעצם לא שמענו עד לפרויקט מסע הקסם המסתורי. צד שהוציא מהביטלס את אותו האוונגרד שהתגלה להם במהלך שנת 1966 ותחילתה של 1967.

זו לא היתה הפעם הראשונה בה שולבו בסרטים של הביטלס יצירות שלא היו קשורות באופן ישיר למוזיקה של הביטלס אלא נעשו על מנת להדגיש סצנות בסרטים, אבל הפעם לצד השירים ה'רגילים' בסרט, הקליטו הביטלס בעצמם את אותן יצירות קטנות ושונות. חלקן נכנס לסרט עליו הם עמלו וחלקם נשאר בחוץ: קטעים שקיבלו שמות מוזרים ברוח הפרויקט המוזר הזה: 'מסע אווירי אינסטרומנטלי' - יצירה אוונגרדית ארוכה ממנה זוקק הקטע Flying, 'החלום של ג'סי' שליווה את אחת הסצנות המפורסמות מהסרט, ו'האקורדיון הפראי של שירלי' שאמור היה ללוות את 'החלום של נאט', סצנה שצולמה ונגנזה בסופו של דבר.

בנוסף שולבה בסרט מוזיקה נוספת אותה הביטלס לא יצרו אבל חלקה היה עיבודים שונים למוזיקה שלהם וחלקה שימש כחיזוק לסצנות המוזרות.

הביקור בלוס אנג'לס וסן פרנסיסקו חידד לו עד כמה הכיוון הפסיכדלי של הביטלס לא היה עבורו. הוא כתב שיר שנראה שבפשטות היה על איחור של דרק טיילור להגיע לבית ששכרו בני הזוג ב LA, אבל זה היה שיר קינה על תקופה שהסתיימה ועל דור מבולבל שריחף בחלל ללא שום מטרה.

במידה מסויימת השיר Blue Jay Way היה אנטיתזה לפרויקט שהגה פול - מסע הקסם המסתורי וראה בו את איבוד דרכה של הלהקה במיוחד עכשיו לאחר מותו של בריאן אפשטיין ולכן מה יותר טוב מלשלב אותו בפרויקט הזה?

אחרי הפרק השני בסדרה על I am the Walrus המוזר והנפלא של ג'ון שהיה תלוש מרעיון מרכזי ועמוס באסוציאציות, מגיע מקרטני עם שני שירים אישים וביוגרפים שעוסקים בנושאים הקרובים לליבו, משפחה והביטלס שגם היא היתה סוג של משפחה עבורו.

בימים הראשונים לאחר מותו של בריאן אפשטיין, היתה תחושה קשה במחנה הביטלס. הם היו אבודים וחיפשו את דרכם.