דבר מלכות – פרשת במדבר, תשנ"א, אותיות ד' -ה'

הרבי מדגיש את חשיבות המנוחה בעבודת ה'. בעולם המלא בשינויים וריבוי פרטים, המנוחה נובעת מהכרת התכלית האחת: "אני נבראתי לשמש את קוני". כאשר כל פרט בעבודת ה' נעשה מתוך כוונה זו, מתממשת מנוחה אמיתית.

גם בקיום המצוות, מעבר לכוונה הפרטית בכל מצווה, יש לשאוף לכוונה כללית – לקיים את רצון ה' בכל המצוות יחדיו. לשון המשנה "לעשות רצון אביך שבשמים" מדגישה את הרצון האחד והיחיד, מעל החלוקה לפרטים.

אהבת ה' ויראת ה' – תנועות הלב של רצוא ושוב – צריכות להיות מכוונות ל"לאחד" – לרצון האחד של הקב"ה, ללא תלות בתנועה פנימית זו או אחרת.

שלימות העבודה היא מתוך מנוחה פנימית, שבה כל פרט בעבודת ה' נעשה מתוך הכרה ברצון האחד והיחיד של הקב"ה.