דבר מלכות פרשת דברים, תשנ"א, אותיות ב'-ד'

הרבי מסביר שפרשת דברים תמיד נקראת לפני תשעה באב -זמן של צער על חורבן הבית. אך דווקא מתוך הצער הזה, צומחת תקווה וגאולה.

באות ב' מדגיש הרבי: אף על פי שדברי משה בפרשה הם תוכחה לעם ישראל, התורה קוראת לפרשה "דברים" - ביטוי נעים וחיובי. זה מרמז שהמטרה האמיתית של התוכחה היא לתקן ולגלות את הטוב הפנימי שבעם.

באות ג' הרבי עומד על כך שהתוכחה נאמרת לפני הכניסה לארץ-ללמד שדווקא לפני התחלה חדשה, נדרשת חשבון נפש, אך כזה שבא מתוך אהבה ועידוד, לא מתוך שבירה.

באות ד' מוסיף הרבי: כל התוכחות קשורות לזמן הגלות, אבל בכך מרמזות גם על סיומה- כי עצם הזכרת הגלות מתוך תורה ואמונה, מאיצה את הגאולה.

לכן, פרשת דברים - גם כשהיא עוסקת בגלות- היא בעצם חלק מהכנה לגאולה, וזו גם העבודה של כל יהודי עכשיו: להפוך את ימי האבל לימים של שמחה וגאולה בפועל ממש.