דבר מלכות, חוקת, תשנ"א – אותיות א'-ב'השיחה עוסקת במשמעות הרוחנית של יום השבת העשירי לחודש תמוז - יום שבו נפגשים שני לוחות זמן שונים: ימות השבוע (הנקבעים ע"י השמש) וימות החודש (ע"י הלבנה ובית דין). השיחה מדגישה ששני הסדרים הללו מבטאים שני סוגי הנהגה אלוקית -טבעית ומובנית לעומת חידוש הנפעל ע"י עבודת האדם. כאשר שני הסדרים חלים ביום אחד, זו השגחה פרטית שמורה על חיבור עמוק ביניהם, ומזמינה כל יהודי ללמוד מזה בעבודת ה'. הרבי קושר את המסר לפרשת חוקת, לימים הקרובים - י"ב-י"ג בתמוז וי"ז בתמוז - ובעיקר מדגיש את הדרישה לזמן הגאולה האמיתית והשלימה, שהיא עיקר הכוונה של הזמן הזה.