דבר מלכות, עקב, תשנ"א אותיות ט', י', י"א.

בחשבון הנפש של חודש אלול, מורה הרבי שיש להתבונן בשלושה מישורים: האחד - בעבודת ה"אני לדודי", מלמטה למעלה, כמה יגיעה והשקעה ניתנה בבירור הגוף וחלקו בעולם; השני - ב"ודודי לי", מלמעלה למטה, עבודת השבת המושלמת הראויה לכל יהודי מצד נשמתו; והשלישי -חיבור שני העניינים, כך שגם בהשלמת העבודה ניכר הקשר עם האדם כפי שהוא נשמה בגוף, כי דווקא על־ידי ה"אני לדודי" מגיעים ל"ודודי לי". וכשיהודי עושה חשבון אמיתי כזה, יש בכוחו להכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות ולהביא תשועה והצלה.

פרשת "עקב" מבטאת זאת: מצד אחד "מצוות קלות שאדם דש בעקביו" -התחלת העבודה בדרגה התחתונה; מצד שני "עקב" הוא גם סוף ושלמות העבודה והשכר. השלמות נולדת דווקא מההתחלה הפשוטה. כך גם בזמן הזה -עקבתא דמשיחא: הדרגה הנמוכה ביותר מחד, וסוף הגלות מאידך, כשכבר "כלו כל הקיצין" ומוכנים לגאולה. דווקא מהמקום הנמוך ביותר מתגלה השלמות -הגלות נהפכת לגאולה, ובבית המקדש השלישי יתגלה החיבור המוחלט של "אני לדודי ודודי לי", בגילוי עצמותו יתברך בתחתונים לנצח.