שיחת "דבר מלכות" לפרשת ניצבים-וילך תשנ"ב

עוסקת בהבנת משמעות הברית בין ה' לעם ישראל, במיוחד בהקשר לשבת שובה, שהיא שבת של גמר ושלימות העבודה. הרבי מסביר כי שבת, שהיא תוצאה של ששת ימי המעשה, מייצגת את השלב שבו החיות האלוקית שבאה לידי ביטוי בדיבור (במהלך הבריאה) מתעלה לרמה של מחשבה. בהקשר זה, שבת שובה משקפת את שלמות העבודה הרוחנית של האדם, שהיא חזרה למקור ולשורש האלוקי. הרבי מדגיש כי כל יהודי, בכל מצב ובכל זמן, יכול לבחור בטוב ובברכה, ובכך להמשיך ולהביא גילוי אלוקי לעולם. העבודה הרוחנית הזו מתבצעת לא רק בשבתות ובחגים, אלא בכל יום ויום, ובמיוחד בתקופה זו של השנה, שהיא זמן של תשובה והתעלות רוחנית.