ד"ר חן פונדק חיה את החלום של האקדמאי הישראלי: משרת חוקרת באוניברסיטת עילית, חיים תוססים בתפוח הגדול, ותחושה שהאפשרויות המקצועיות שעומדות בפניה בלתי מוגבלות. ואז השבעה באוקטובר היכה. חן משתפת בכאב בתחושת הבגידה מהקולגות ומהמסגרת אקדמית שהיתה לה לבית, ובתדהמה מכך שמוסדות שחרטו על דגלם את ערכי המוּגנוּת וההגנה על מיעוטים, שיתפו פעולה, בשתיקה או במעשה, עם סיסמאות ומעשים אנטישמיים ואנטי ישראליים. וכך, האמונה של חן במקום שאליו הרגישה שייכת, אישית ומקצועית – נשברה לחלוטין.