שוחחתי עם ליאת הנדוורגר בספטמבר 2019, מורה אופטימית, יצירתית ומלאת תשוקה ובינה ורגישות  

שוחחנו כמה פעמים בזמן קורונה, למדתי על דרכה המיוחדת של לאית להתמודד עם אתגרים, ושמחתי ללמוד ממנה ומרבות אחרות שדבר מה טוב קרה למורות בישראל בשנה האחרונה.

חזרתי אליה בסוף אוקטובר 2020, וליבי נשבר.  

היא ממשיכה לשרת היטב את הילדים, את ההורים, ממשיכה ללכת מתחת לאלונקה,  אבל הדמעות חנקו את גרונה כמה פעמים בשיחתינו, לא מהעומס, לא מהעייפות, אפילו לא מהשחיקה, אלא מההתעלמות, מהזלזול, מחוסר הכבוד. מהעלבון