הַמַּנִּיחַ זֵיתָיו בַּגַּג לְגַרְגְּרָם, אֲפִלּוּ הֵן רוּם אַמָּה, אֵינָן מֻכְשָׁרִים. נְתָנָן בַּבַּיִת שֶׁיִּלְקוּ וְעָתִיד לְהַעֲלוֹתָם לַגַּג, נְתָנָן בַּגַּג שֶׁיִּלְקוּ אוֹ שֶׁיִּפְתְּחֵם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין. נְתָנָן בַּבַּיִת עַד שֶׁיְּשַׁמֵּר אֶת גַּגּוֹ אוֹ עַד שֶׁיּוֹלִיכֵם לְמָקוֹם אַחֵר, אֵינָן מֻכְשָׁרִין: /// רָצָה לִטֹּל מֵהֶן בַּד אֶחָד אוֹ שְׁנֵי בַדִּין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, קוֹצֶה בְטֻמְאָה וּמְחַפֶּה בְטָהֳרָה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף מְחַפֶּה בְטֻמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חוֹפֵר בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת וּמוֹלִיךְ לְבֵית הַבַּד בְּטֻמְאָה: