כותרת משנה: שיעור 141 - ח"ג, פרק מט[3], פסקאות 10-14

תאריך: שני, ד' תמוז התשפ"א

תקציר: תחילה הוספנו לעיין במצוות הייבום לפי דרכם של הרמב"ם ור' אברהם בנו, וביארנו בהקשר זה את הבנתם העמוקה במאמרי החכמים המלמדים כי "האבות קיימו את כל התורה כולה".

אחר, ניגשנו לטעמי דיני התורה ב"מוציא שם רע" וביארנו את שלימות הדרכת התורה ואת אופני הצדק המופלאים שחשף הרמב"ם בעניינו. עוד ביארנו מדוע הפריד ודחה הרמב"ם את טעמי ה"מוציא שם רע" ולא ביארם במקומם עם דיני האונס והמפתה, והסברנו כיצד דבריו בכל עניין כתובת האשה שכאן במו"נ יכולים להתאים גם לדבריו בהלכות.

את טעמי מצוות ספר נשים סיים הרמב"ם בביאור "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט", ובהתפעלות מהחכמה האינסופית שבצדק דיני התורה (="כל דרכיו משפט") שהיא כעין החכמה האינסופית שבשלימות חוקי הטבע (="תמים פעלו"), והעמקנו והדגשנו את ההבנה הנכונה בדברים.