תקציר: הרצאה זו הינה חלק מערב עיון לרגל השקת הספר ״ומי יזכור את הזוכרים אבות ואימהות כותבים על הבנים ששכלו במלחמה״, שיצא בהוצאת רסלינג בשנת 2019.

לאחרונה זכה הספר בפרס לורך לחקר מדינת ישראל מטעם יד-בן צבי לשנת תש״פ.

שכול הורי נחשב לאחד האובדנים הקשים בחוויה האנושית. כאשר מדובר בשכול במלחמה הוא נטען בריבוי משמעויות בשל היבטיו האישיים והציבוריים לאומיים. ספרות הזיכרון על הנופלים במלחמה, שהינה סוגת כתיבה ייחודית לחברה בישראל,  נותנת  ביטוי למורכבות זו והעיון בה יכול לשמש כצוהר להבנת משמעויותיו המורכבות של שכול במלחמה ולתמורות שחלו בהן לאורך השנים.   הספר ובעקבותיו ההרצאה עוסקת בספרות הזיכרון הפרטית ובכתיבה האישית של אבות ואימהות ששכלו את בנם בארבע מן המלחמות עמן התמודדה החברה הישראלית: קדש, ששת-הימים, יום-כיפור ולבנון הראשונה. הדגש הוא על המשמעות שמקבל השכול ועל האופן בו בוחרים הורים לכתוב על אובדן בנם.