בשבוע האחרון בעקבות התבטאויות של כמה פוליטיקאים, עיתונאים, ואנשי מערכת המשפט, אנשים שיש להם השפעה חזקה על דעת הציבור, עלה שוב לשיח התקשורתי נושא הגזענות בעוצמה. שוב כמו שאומרים, יצא השד העדתי מהבקבוק והתחילה חליפת מהלומות בין הספרדים לאשכנזים. מהו שורש הגזענות הבוערת מתחת לפני השטח 75 שנה לאחר קום המדינה, מה מזין את הריחוק בין ספרדים לאשכנזים ומה עלה בגורל הניסיון ליצור בישראל כור היתוך לכל העדות?; מאמר שהתפרסם על ידי אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס מתאר את הקשר שבין פליטת גזי חממה ליחסים חברתיים ופוליטיקה. המאמר מסביר שמודלים נוכחיים של חיזוי שינויי האקלים כתוצאה מפליטת גזים לא מביאים בחשבון את השפעת החברה והפוליטיקה על כמויות הגזים המזיקים שנפלטים לאטמוספירה. לכן המודלים האלה לא יכולים להיות מדויקים כי הם מתייחסים רק לכמה נפלט ומה צריך לעשות ולא מה קורה בפועל כתוצאה מהשפעות חברתיות, השפעות של לחצים פוליטיים וכן הלאה. החוקרים אמרו שההתייחסות של החברה וארגונים פוליטיים משפיעים על האקלים יותר מהתנהגות של אנשים פרטיים. המחקר מנסה למצוא מה במערכת הסוציולוגית פוליטית טכנולוגית מכתיב את פליטת הגזים העתידית. הם גילו שהם לא יכולים לתכנן איך לאזן את פליטת הגזים מבלי שהם בעצם מביאים בחשבון את הנזק שהפוליטיקה והחברה גורמות לפליטת הגזים, בגלל שהלחצים הפוליטיים לא מאפשרים בעצם לבצע תיקונים שצריך לעשות. מה מכתיב את ההתנהגות של פליטת גזי החממה בתוך כל המערכת הזאת, האם יש מטרת על בתהליך ההרס שנגרם ומדוע המחקר האנושי לא מסוגל להגיע לחקר האמת?; הגדרת הערך "יהודי" גרמה באחרונה למחלוקת בגרמניה, ההגדרה שהציע מילון דודן המילון הגרמני בין הסמכותיים ביותר, כללה הערה שהמונח יהודי משמש לעיתים כביטוי מזלזל בנוסף למשמעות המקובלת. הקהילה היהודית בגרמניה יצאה נגד הערה זו ודרשה למחוק אותה כדי למנוע התחזקות המשמעות המפלה של המונח. בסופו של דבר המילון נענה לדרישת הקהילה ושינה את ההגדרה. אם היית צריך להמליץ הגדרה למילון, מהי ההגדרה של המושג "יהודי", איך יהודים צריכים להתמודד עם דעות קדומות ברחבי העולם ומה צריך לקרות כדי שהעולם יגיד יהודי ושזה לא יהיה משהו שלילי אלא ההפך?