בִּשְׁנַת תרמ"ח נִבְחַר אַאַמוּ"ר לְגַבַּאי דְחֶבְרָה קַדִישָׁא

In 5648 (1887), my revered father, the Rebbe [Rashab], was elected gabbai of the Chevrah Kaddisha. 

וּכְפִי הַמִּנְהָג, הוֹבִילוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּלִוְיַת עַם רַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת

Following the local custom, he was escorted by a large number of townsmen to the synagogue on Simchas Torah.

אָמַר אָז הַמַּאֲמָר אֵין הקב"ה בָּא בִּטְרוּנְיָא

There he delivered the maamar that begins, Ein HaKadosh-Baruch-Hu Ba BiTrunia, 

וְסִיּוּם דְּבָרָיו

and concluded with these words:

גַּם הָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי מוֹחִין הַנִּמְצָאִים עַתָּה צְרִיכִים לְהָנִיחַ שִׂכְלָם

“Even those of superior intellect who are here now must put their minds aside

וְלֹא לֵילֵךְ אַחֲרֵי הַטַּעַם וְדַעַת

and not follow their own reasoning,

כִּי יְכוֹלִים לְהַטוֹת עַל פִּי שִׂכְלָם כו

for their minds can mislead them

עַד כִּי חַס וְשָׁלוֹם מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה כו

to the extent of (Heaven forbid) a bitter end.”

וְזֶהוּ הָעִקָּר בַּזְּמַן הַזֶּה בְּעִקְבוֹת דִמְשִׁיחָא

This is the fundamental point in this era of ikvesa diMeshicha: 

שֶׁלֹא לֵילֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל וְטַעַם וָדַעַת

not to follow one’s intellect and reasoning,

כִּי אִם לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בִּתְמִימוּת וֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל

but rather to observe the Torah and its mitzvos with artless sincerity and simple faith in the G‑d of Israel.

Text and Translation courtesy of Sichos in English