Day 37 of the Omer

פַּעַם אַחַת הִתְוַעֲדוּ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים — בִּשְׁנַת תּקמ"ד-ז

Once, at some time in the years 5544-5547 (1784-1787), a group of early chassidim who were farbrengen together

וְתוֹכֶן שִׂיחָתָם הָיָה

spoke of

דעֶר רֶבִּי — רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — האָט אוֹיפגעֶטאָן וואָס מעֶן אִיז נִיט עֶלעֶנט

how their Rebbe, the Alter Rebbe, had done away with solitude.

אַמאָל, אִיז דעֶר רֶבִּי — דעֶר רָאשׁ מְתִיבְתָּא אוּן גָּאוֹן — געֶוועֶן עֶלעֶנט

In previous eras, a Rebbe — a rosh yeshivah or a gaon — was alone,

אוּן דִי תַּלְמִידִים זַיינעֶן געֶוועֶן עֶלעֶנט

and his disciples were alone.

דעֶר דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת וואָס דעֶר רֶבִּי האָט מְיַיסֵּד געֶוועֶן

The path of Chassidus blazed by the Alter Rebbe 

אִיז דעֶר גְרוֹיסעֶר גֶ-טלִיכעֶר אוֹיפְטוּ

brought about an awesome G‑dly innovation:

וואָס דעֶר רֶבִּי אִיז נִיט עֶלעֶנט אוּן חֲסִידִים זַיינעֶן נִיט עֶלעֶנט

the Rebbe is not alone and the chassidim are not alone.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]