Hayom Yom 6 Adar 1 - Pleasurable satisfaction doing a Jew a favor

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

עֶס אִיז אַ מַעֲלָה נִפְלָאָה

“It is a wondrous trait,

וואָס דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר בָּרוּךְ הוּא אִיז מְזַכֶּה

when G‑d grants a person

אוּן מעֶן קְרִיגְט אַ חוּשׁ מִיט אַ געֶשׁמאַק אַ אִידעֶן אַ טוֹבָה טאָן

a warm sensitivity and a pleasurable satisfaction in doing a fellow Jew a favor —

בִּיז אַז יעֶנעֶר וועֶרט בּאַ אִים טַייעֶרעֶר וִוי עֶר בּאַ זִיך

to the point that he cherishes him more than he cherishes himself.

וואָרוּם אוֹיף זִיך קעֶן עֶר געֶפִינעֶן כַּמָה טְעָמִים

For a person can find many reasons to explain

פאַר וואָס עֶס קוּמְט אִים זאָל, חַס וְשָׁלוֹם, זַיין נִיט גוּט

why he himself deserves [to be challenged by] difficulties,

אָבּעֶר אוֹיף דעֶם אַנְדעֶרעֶן אִיז דאָס נִיט שַׁיָּךְ כְּלָל

whereas such assumptions about someone else are unthinkable.”

Hayom Yom 6 Adar 2 - Every word in Tanya is precise

הפטורה: וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה

The haftarah to be read this week [Parshas Pekudei] begins Vatishlam kol hamelachah [from Melachim 7:51 and 8:1-21].

בְּבִּרְכוֹת הָהַפְטוֹרָה אוֹמְרִים תָּמִיד: נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה, תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח

In the blessings that follow every haftarah, the wording to be used is ne’eman verachaman Atah and toshia u’sesamach.

מְקוּבָּל אֵצֶל זִקְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ

According to a tradition handed down by chassidic elders,

סֵפֶר הַתַּנְיָא הוּא לִקוּטֵי עֵצוֹת

the Tanya comprises the words of counsel

מַה שֶׁעָנָה רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ עַל יְחִידוּת בִּשְׁנוֹת תּק"מ-תּק"ן

that the Alter Rebbe gave to chassidim who consulted him individually at yechidus between the years 5540 (1780) and 5550 (1790).

בְּקַיִץ תּקנ"ב הִתְחִיל לְסַדֵּר אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא בְּצוּרָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה לְפָנֵינוּ

In the summer of 5552 (1792), he began to give the Tanya its present structure. 

תּקנ"ג כְּבַר הָיוּ הַעְתָּקוֹת רַבּוֹת מִמֶּנּוּ

By 5553 (1793) there were already many manuscript copies.

וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נִשְׁתַּבְּשׁוּ, וְגַם הִתְחִילוּ לְזַיְּפוֹ

Over the course of time, errors crept into the text and [the misnagdim] also began to produce forgeries.

וּמֵ‏הַאי טַעְמָא נִזְדָּרֵז רַבֵּנוּ לְמָסְרוֹ לִדְפוּס

This is why the Alter Rebbe applied his energies to having it printed [in 5557 (1796)].

יֵשׁ נוּסַח אַחֵר

According to another tradition,

עֶשְׂרִים שָׁנָה כָּתַב רַבֵּנוּ אֶת סִפְרוֹ הַתַּנְיָא

the Alter Rebbe composed the Tanya in the course of 20 years,

וְדִיֵּק בְּכָל תֵּיבָה וְתֵיבָה

choosing every word precisely. 

בִּשְׁנַת תּקנ"ה כְּבַר הָיָה צָרוּף וְזָקוּק

By the year 5555 (1795), when the text was refined and polished,

וְאָז נָתַן רְשׁוּת לְהַעְתִּיקוֹ

he gave permission to copy it.

וּכְשֶׁרַבּוּ הַהַעְתָּקוֹת וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ מְסָרוֹ לִדְפוּס

When the manuscript copies increased and errors crept in, he gave it to print.

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר

The Tzemach Tzedek related

אֲשֶׁר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְחַיָּיו — שְׁנַת תּק"ן

that on the first Rosh HaShanah of his life, in 5550 (1789), 

אָמַר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל דְּרוּשׁ מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ תְּהִי צַדִּיק וכו

[his grandfather] the Alter Rebbe delivered a maamar [that opened with the teaching], “An oath is administered [to the soul]: ‘Be a tzaddik….’“

וְהוּא הוּא שְׁלֹשֶׁת פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סֵפֶר הַתַּנְיָא

That discourse constitutes the first three chapters of the Tanya.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]