הבריין סיסטר פודקאסט

האם המוח מבדיל בין לב שבור לכאב פיזי?

מה קורה כשמקרינים לנו תמונות של האקס ב-MRI?

למה בטריפ נראה לנו שהעצים זזים?

איך טיפול בקטמין משפיע על דיכאון?

כן כן, לקחנו חלק מהשאלות הכי מעניינות בקיום והכנסנו אותן לפרק אחד בחסות נעם היקר והטוב. אז בפרק הזה אני מארחת את ד״ר נעם גולדוויי, חבר סגל באוניברסיטת קינגס קולג׳ בלונדון, שחוקר איך הגמישות המוחית שלנו משתנה תחת חומרים פסיכדליים. נדבר על הדוקטורט שלו שבחן איך קטמין משפיע על כאב רגשי אחרי פרידה, על הזיות, ועל מה קורה במוח כשכואב לנו רגשית.

הפרק משודר בחסות מיינדספייס. מיינדספייס מציעים חללי עבודה יפים ונעימים בכל הארץ (במרכז, בשרון ובחיפה) שאפשר להגיע אליהם לשעה, ליום או לחודש. אם אתם צריכים מקום לחשוב בו, לעבוד בו או ליצור בלי הסחות - מיינדספייס הוא פתרון מעולה, וכל הפרטים זמינים ב-https://www.mindspace.me/he/book-online/?language=he-il.

מה קורה במוח כשמוזיקה מצליחה לרגש אותנו עד דמעות? מה הופך מוזיקה לכלי כל כך חזק לוויסות רגשי ברגעים של כאוס? האם יש שפה רגשית מוזיקלית שמובנת לכולנו גם בלי מילים? למה מוזיקה יוצרת תחושת אחדות וסנכרון בין הקהל במסיבות, הופעות וטקסים?

ד״ר נעמי זינגר היא חוקרת במערך הנוירו-כירורגי בבית החולים איכילוב וחוקרת מוח ומוזיקה במכון סגול לתפקודי המוח. מעבר לזה, היא הייתה המנחה הראשונה שלי, שהותירה חותם עמוק בי ובדרך האקדמית שלי בזכות האדם שהיא.

נעמי חוקרת את האופן שבו מוזיקה משפיעה על החוויה הרגשית ועל המוח, ואת האופן שבו אפשר לרתום את התובנות האלה לכלים טיפוליים. היא משלבת הדמיה מוחית, מדדים התנהגותיים וניתוח מאפיינים מוזיקליים, כדי להבין איך מוזיקה יכולה לשמש לא רק כחוויה אסתטית אלא ככלי לוויסות רגשי ושיקום נוירולוגי.

מהי אפיגנטיקה והאם היא מה שעומד מאחורי הרעיון של טראומה בין־דורית? האם זיכרון יכול לעבור בתורשה? האם חוויות חיים משפיעות על ביטוי הגנים בה-DNA שלנו?

בפרק הזה אני מארחת את פרופ׳ עודד רכבי, ראש מעבדה במחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמתמחה במנגנוני תורשה ואפיגנטיקה. המחקרים שלו עוסקים בשאלה כיצד תנאים סביבתיים כמו סטרס, תזונה וטמפרטורה משפיעים על ביטוי גנים, והאם השפעות כאלה יכולות לעבור בין דורות.

הפרק משודר בחסות Valuebell, בית הפקות לפודקאסטים שתומך ביצירה מקומית איכותית.

בפרק הזה ראיינתי את פרופ׳ יוסי לוי בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי באוניברסיטת חיפה וחבר במועצה הלאומית למניעת אובדנות. דיברנו על מערכת היחסים שלנו עם המוות ועל התובנות של יוסי מתוך העשייה המחקרית שלו בנושא. אנחנו הולכים לדבר על מה שלא מדובר ולשים אותו באור הזרקורים, כי בחברה שלנו: מה שלא מדובר, מתנהג.

אני שמה כוונה שמי שמקשיב לפרק הזה ירגיש פחות לבד עם המחשבות האפלות שלו, מתוך הבנה שהחושך הזה קיים בכולנו. הופתעתי לגלות עד כמה זה דווקא הפרק הכי מנחם שיצא לי להקליט אי פעם, ואני חוזרת אליו בכל פעם שאני בגל נמוך כדי להיזכר עד כמה כל הצבעים השונים הם חלק מקשת הרגשות של החיים. משהו באופן שבו יוסי מגיש את הדברים עוטף בנחמה אנושית פשוטה.

קישור למכתב שיוסי מדבר עליו:

https://www.gov.il/he/pages/suicide-prevention-for-men

https://www.gov.il/he/pages/suicide-prevention-for-families

סה״ר - סיוע והקשבה ברשת:

https://sahar.org.il/

ער״ן - עזרה ראשונה נפשית:

https://www.eran.org.il/

הפרק משודר בחסות Valuebell, בית הפקות לפודקאסטים שתומך ביצירה מקומית איכותית.

מה קורה כשויפאסנה מסתיימת בהתקף פסיכוטי? איך זה מרגיש להיות בטוח שאתה המשיח ולמצוא את עצמך בדרך למחלקה סגורה? איך אדם שהוגדר "מטופל פסיכיאטרי" הופך למטפל שמלווה משברים נפשיים?

הפחד ״להשתגע״ מלווה כמעט את כולנו. לפעמים במודע, לרוב מתחת לפני השטח. אבל מה קורה כשהגבול הזה נחצה באמת?

בפרק עוצמתי ונדיר בכנות שלו, אני מארחת את איתי אהרון זיו - מלווה רגשי והרבליסט קליני. איתי משתף בגילוי לב את סיפור חייו: מקצין קרבי שסחב טראומות שקטות מפיגועים וקרבות, דרך חיפוש רוחני בויפאסנה שהסתיים בהתפרצות פסיכוטית משיחית, ועד לאשפוז כפוי במחלקה סגורה.

מתוך אותם רגעי שבירה, איתי מספר איך נולדה דרך חדשה: ללוות אחרים ברגעים הרגישים האלה, שבהם הוא עצמו היה זקוק להקשבה ותקווה. זהו פרק שחושף את הדקויות של החוויה הפסיכוטית מבפנים בצורה שעדיין לא ראינו, ומלמד אותנו עוד שכבה על מסתרי הנפש.

קישורים שהוזכרו בשיחתנו:

https://www.mentalherbs.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D - הספרים של איתי שהם באמת וואו

https://opendialogue.co.il/ - דיאלוג פתוח

0542125770 - מספר לפניות למרכז ״צמחי הנפש״ שהקים איתי, ומציע תמיכה טבעית לאתגרים נפשיים

איך החומרים הפסיכדליים שנלקחו בנובה השפיעו על אופן עיבוד הטראומה? מה מלמד מחקר הנובה על הקשר בין חומרים פסיכדליים, שינה ופוסט טראומה? איך המוח מבדיל בין דמיון למציאות, בעיקר כשקו הגבול ביניהם מיטשטש?

פרופ׳ רועי סלומון הוא חוקר מוח מוביל, פרופסור מן המניין במחלקה למדעי הקוגניציה באוניברסיטת חיפה, ובאופן אישי - אחד המנטורים המשפיעים במסע האקדמי שלי. הוא עומד בראש מעבדת סלומון, המתמקדת בחקר המודעות והתודעה. המחקרים שלו עוסקים בשאלות עמוקות כמו איך המוח יוצר את תחושת העצמי, וכיצד מבחינים בין דמיוןלמציאות. מאז השביעי באוקטובר, רועי משלב את העבודה המחקרית שלו עם פעילות בשטח כמייסד שותף של עמותת "לב בטוח", גוף קהילתי שהוקם לתמיכה בשורדי פסטיבל הנובה. לצד העמותה, הוא מוביל מחקר ייחודי שבוחן כיצד טראומה נחווית ומעובדת תחת השפעת חומרים פסיכדליים.

במחצית הראשונה של הפרק רועי ואני מדברים על המחקרים שלו בנושא תפיסת מציאות ותפיסת הדמיון, ובמחצית השנייה אנחנו מדברים על איך החיים שלו קיבלו שיפט ב-7 באוקטובר, כשהוא הקים את עמותת ״לב בטוח״ ויצא למחקר עם שורדי הנובה כדי להבין את האופן שבו הטראומה שלהם התעצבה באירוע תחת השפעת פסיכדלים.

הפרק הופק ע״י Valuebell, בית הפקות לפודקאסטים שעוזר ליוצרים ולפודקאסטיםלשגשג.

המוזיקה הולחנה על ידי איתי עמרם.

למה במשך שנים אמרו לנשים עם פיברומיאלגיה ש"זה בראש שלהן"? למה מוח עם רגישות יתר יכול להפוך כל מגע לכאב? מה מחקרי מוח עדכניים מלמדים אותנו על כאב שמורגש בגוף ללא סיבת פציעה נראית לעין?

בפרק אני מארחת את ד״ר איילת אור-בוריצ׳ב. איילת היא חוקרת מוח ומטפלת קוגניטיבית-התנהגותית, המתמחה בטיפול בחרדה, פוסט טראומה, הפרעות קשב וריכוז ופיברומיאלגיה. היא המנהלת הקלינית של המרפאה לנוירומודולציה במכון סגול לתפקודי המוח בבית החולים איכילוב. המחקרים שלה מתמקדים בחקר הפיברומיאלגיה והפוסט-טראומה, ובפרט בשימוש בנוירומודולציה ככלי לויסות מנגנוני עוררות וטיפול במצבים כרוניים.

קישור למרפאה לנוירומודולציה שאיילת מדברת עליה בסוף הפרק:

https://www.tasmc.org.il/unit-index-page/imaging/fmri/brain-modulation/

קישור לד״ר אבלין שעליו איילת מדברת בתחילת הפרק:

https://www.tasmc.org.il/doctorssearch/dr/ablin-jacob/

המייל של איילת לשאלות:

[email protected]

הפרק הופק ע״י Valuebell, בית הפקות לפודקאסטים שעוזר ליוצרים ולפודקאסטים לשגשג.

המוזיקה הולחנה על ידי איתי עמרם.

למה דווקא רגעים של רוגע ושלווה עלולים להציף כאב? איך טיפול משולב פסיכדליה יכול לעזור להתמודד עם טראומה משדה הקרב? למה טיפול קבוצתי חשוב במיוחד בפוסט טראומה צבאית?

בפרק אני מארחת את רונן סידי. רונן סידי הוא פסיכולוג קליני שמתמחה בטיפול בפוסט טראומה צבאית ובמחקר פסיכדלי. הוא מנהל את המחקר הפסיכדלי בבית חולים העמק בעפולה, שם הוא מוביל מחקרים חדשניים על השפעות טיפול פרטני וקבוצתי בשילוב MDMA על טראומה צבאית. בנוסף, הוא עוסק באבחון וטיפול בפוסט טראומה עבור אגף השיקום במשרד הביטחון. במחקריו, שנערכים באוניברסיטת רייכמן, רונן סידי מתמקד בהשפעת הטיפול ב-MDMA על מערכת העצבים. רונן מתמקד בפציעה מוסרית בקרב חיילים, ומשרת כקב״ן במילואים של כוחות מתמרנים.

המחקר הפסיכדלי שאותו מוביל רונן עוסק בשילוב פורץ דרך של טיפול פסיכדלי קבוצתי ופרטני, ונועד לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול קבוצתי פסיכדלי לחיילים.

מספר הטלפון לפניות למחקר בטיפול ב-PTSD בשילוב MDMA עבור מתמודדי פוסט טראומה צבאית בבית חולים העמק:

052-593-5391

מספר הטלפון לפניות חיילים ליחידה לתגובות קרב, לקבלת שאלון אבחון עצמי:

03-640-1400

הפרק הופק ע״י Valuebell, בית הפקות לפודקאסטים שעוזר ליוצרים ולפודקאסטים לשגשג.

המוזיקה הולחנה על ידי איתי עמרם.

מה קרה לליאור כשהוא עשה אסיד בתוך MRI במהלך המחקר? איך עוזרים לעצמנו במהלך טריפים קשים? איך התמוססות אגו נראית מהזווית המוחית, ומה צריכים לקחת בחשבון כשמתעניינים בטיפול בפסיכדליה?

בפרק אני מארחת את ד״ר ליאור רוזמן, מהחלוצים בתחום המחקר הפסיכדלי. המחקרים שלו מתמקדים בשינויים התודעתיים שנגרמים בעקבות החוויה הפסיכדלית, ובנוסף הוא מקדם עשייה חברתית רצינית שעוברת דרך טקסי איוואסקה משותפים של ישראלים ופלסטינים.