הכמוסה

בעולם שבו תפיסת העבודה עוברת שינויים קיצוניים, לא פלא שגם חלקו השני של הזמן, זה שאנחנו מכנים "פנאי", הולך ומוגדר מחדש. הסוציולוגית טלי היוש, שעשתה את הדוקטורט שלה בתחום הפנאי, מרצה וחוקרת בפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל וגם מחברת הספרים "פנאי רציני" ו"אחרי הצלצול", מציגה את הקונספט של פנאי רציני — עיסוקים ארוכי טווח שמקנים משמעות עמוקה לחיים, מעצימים אותנו, מעשירים אותנו ומקנים לנו תחושת שייכות

במהפכה הראשונה של האוכל המטרה היתה לייצר הרבה אוכל, עמיד ובטוח. במהפכה השנייה - להתאים את המוצרים של הענקיות הגלובליות לטעמים מקומיים. היום, המהפכה השלישית נשענת על השילוב בין טכנולוגיות חדשות, תרבות אוכל, ודאגה לבריאות שלנו ולסביבה. המגמה הזו כוללת ייצור פלסטיק משאריות אוכל ומיץ של זבל כדי לארוז אוכל, הדפסה תלת ממדית של בשר מרכיבים צמחיים, ותוכנה מבוססת בינה מלאכותית שממליצה על הרכיבים הטבעיים שמהם אפשר להמציא מחדש מוצר תעשייתי, כמו מיונז - הפעם בגרסה בריאה. בדרך, אומרת אילנית קבסה־כהן, נוצרות המון הזדמנויות השקעה עם פוטנציאל לרווח עסקי, סביבתי, חברתי ותזונתי.

ב-11 השנים האחרונות ארגון "צופן", שסמי סעדי הוא אחד ממייסדיו, מעודד תיכוניסטים ערבים לחלום על משרה בפייסבוק וגוגל, להצטיין בלימודים כדי להשתלב בהייטק, ומושך חברות כמו מיקרוסופט ואמדוקס לערים הערביות - ובהצלחה רבה. בראיון מרתק ומלא חזון הוא אומר, "אנחנו לא המקום שיספק חומוס לחברה היהודית. אנחנו צריכים להיות חברה משותפת של אנשים שיוצרים יחד לא רק הייטק, אלא גם עתיד משותף".

לפני תשע שנים מיכל קולט ארבל חלתה בסרטן שד, שהותיר אותה עם שני שדיים "חצופים וגאים", אבל אחד בלי פיטמה. לרפואה לא היה מה להציע לה, אז היא החלה לייצר פטמות סיליקון, לנשים כמוה: פיטמה אחת שזהה לחלוטין לאחותה הביולוגית או זוג פטמות שמגשימות לכל אחת את הפנטזיות. וכך, פיטמה אחר פיטמה היא מחזירה לנשים את הביטחון העצמי, השמחה והגוף השלם, ומעניקה לעצמה תזכורת להעריך את החיים מחדש.

ליברמן מנע מנתניהו להקים ממשלה בטענה שהוא משתף פעולה עם "החרדים" - קבוצה אחידה שרוצה לכפות על החילונים את אורח חייה. אבל המחקרים של ד"ר לי כהנר מראים שכ-40% מהחרדים מנהלים אורח חיים דומה מאוד לזה של מעמד הביניים הישראלי - עם משרות בהייטק, הישגיות מקצועית, חופשות מפנקות ורצון בריא להיות חלק מהציבור הכללי. בפרק מסקרן ואופטימי כהנר חושפת את אחת הקבוצות התוססות, המעניינות והצומחות בישראל

יש הבטחה מרגשת בטכנולוגיות חדשות, שבהן הכול קל, דמוקרטי ונגיש. אבל כשד"ר אוהד ברזילי מאוניברסיטת תל אביב התעמק בפלטפורמות כמו קיקסטארטר, הוא גילה שאין חדש תחת השמש: גם בדיגיטל החזקים מתחזקים והחלשים נשארים חלשים. שיחה מרתקת על ההשפעה המפתיעה של תשומת לב תקשורתית על מוכרים וקונים, תחושות אושר וגלישה במדיה החברתית, ועל ההצלחה יוצאת הדופן של סלט תפוחי אדמה אחד

האבטלה משתוללת, שוטרים על סוסים מרביצים למפגינים ברחובות, אנשים מספרים בדיחות דיכאון על סוף המדינה - כל זה קרה באמצע שנות השישים, כשישראל נקלעה למיתון עמוק. ומי שיזם את המיתון הזה היתה הממשלה, והיא עשתה את זה בכוונה. רגע לפני יום השנה למלחמת ששת הימים, ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, מגיע לאולפן "הכמוסה" כדי לדבר על פרק נשכח בהיסטוריה של המדינה, שמעצב את הפוליטיקה הישראלית עד ימינו. קחו נשימה עמוקה ותצללו פנימה: אלה 40 דקות גדושות בניפוץ מיתוסים

מאוליגרכים רוסיים ועד נסיכויות נפט, כולם רוצים קבוצת כדורגל, והכסף מדבר גם על המגרש. אוריאל דסקל, עורך מדור עסקי ספורט ב"כלכליסט", מגיע לאולפן ה"כמוסה" כדי להסביר מה עשה שיטפון הכסף לעולם הכדורגל, מה מחפשות נסיכויות הנפט במועדוני היוקרה של אירופה, איך המונופולים השתלטו על הליגות ואיזה לקחים אפשר ללמוד מהמשחק היפה על הקפיטליזם של המאה ה-21. דיברנו גם על הכדורגל הישראלי שתקוע בשנת 1995, למה מועדוני כדורגל דומים למקקים שישרדו מלחמה גרעינית, ולמה מסי ורונדלו צריכים להרוויח אפילו יותר

איציק מנטין, מדען מוביל בחברת אימפרבה, חוקר סייבר ובינה מלאכותית, מגיע לאולפן "הכמוסה" לחשוף את אחד הצדדים האפלים של הבינה המלאכותית: התוקפים שרוצים לנצל אותה. מהתקפות על-קוליות שיכולות להשתלט על העוזר האישי בבית החכם שלכם, דרך הקנגורו באוסטרליה שחשף את נקודת התורפה של המכוניות האוטונומיות, ועד לשוק השחור שדרכו מתארגנות מתקפות סייבר. אחרי ההאזנה כדאי להוציא את הבטריה מהטלפון