הלל➕

בישראל אחד ממקצועות החובה לתעודת בגרות הוא מקצוע האזרחות.מטרת לימודי מקצוע האזרחות הוא להעניק לתלמידים לקראת האזרחות מיפוי של החברה הישראלית והתמודדות עם שאלות יסוד אשר קשורות למהותה היהודית-דמוקרטית. התוכנית משותפת לכל מגזרי מערכת החינוך.כיום הוראת מקצוע האזרחות בישראל פוגעת במספר עקרונות וזכויות יסוד.

ראשית, הפגיעה בעקרון הגבלת השלטון מתרחש משום שתכנית הלימודים מושפעת מן העמדה הפוליטית של שר החינוך וראשי הוועדות. הדבר מוביל לכפיית אידיאולוגיה פוליטית מסוימת ומפריע לחשיבה ביקורתית ומחשבה עצמאית בקרב תלמידים. מה שעלול להוביל להטיית ההבנה הפולטית לצד המחזיק בשלטון תכנית הלימודים.

שנית, הפגיעה בעקרון הפלורליזם מתרחשת משום שאין הסכמה על ההגדרות עליהן לומדים במקצוע האזרחות, והתלמידים נאלצים לשנן הגדרות שאולי אינן מתיישבות עם אמונותיהם או ערכיהם. דבר זה פוגע בהכרה שישנם דעות רבות ושונות כלפי נושאים שונים וזה לגיטימי. 

שלישית, הזכות לחופש הביטוי נפגעת משום שתלמידים אינם רשאים להטיל ספק בחומר הנלמד או להביע את דעתם במבחנים. הגדרות ספציפיות אשר מונחתות מלמעלה מגבילות את יכולתם של התלמידים להביע את דעתם ולעסוק בשיח אזרחי, שהוא חיוני להשתתפות דמוקרטית.

לבסוף, אף לשיטת אלו החושבים שיש לקבוע את תכני הלימוד, דרכי הלימוד והאמת בוועדות, פעמים רבות ישנה פגיעה בעקרון שלטון העם משום שנציגי הועדה המחליטה על החומר הנלמד אינם נבחרים בצורה דמוקרטית, וכך נוצר שאליטה ספציפית שאינה מיצגת את העם מחליטה על החומר הנלמד.

על בעיה זו הצביעו רבים, כל אחד מן הפוזיציה שלו, לרוב הציעו פתרון שאינו משנה דבר באופן היסודי אלא רק מטה פוליטית להגדרה הרצויה להם. אך מעטים הצביעו על הבעיה היסודית וקראו לפתרון עקרוני ויסודי.

בתמונה זו ניתן לראות דוגמא לשני עיתונים המזוהים כמתנגדים פוליטית מצביעים על הבעיה כל אחד מכיוונו:

https://www.haaretz.co.il/news/education/2019-10-25/ty-article/.premium/0000017f-e5ff-df2c-a1ff-fffff0980000

https://mida.org.il/2016/01/27/%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9A-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%98-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94/

בעבודה זו ננסה לסקור את התשתית היסודית של הבעיה ומתוך כך ננסה למצוא פתרונות תשתיתיים ראויים ומוסכמים.

לקריאת הסיפור:

.Start Alpha ראיון לשלב המיונים של תוכנית

בפרק דיברנו על הסטארט אפ של לימוד נהיגה דרך סימולטור.

מוזיקה:

Link: https://filmmusic.io/song/3418-barroom-ballet

License: https://filmmusic.io/standard-license

Link: https://filmmusic.io/song/6033-energetic-upbeat

License: https://filmmusic.io/standard-license

סיפור קצר מאת שנון במחלוקת. לקריאת הסיפור: https://docs.google.com/document/d/e/2PACX-1vQmhygLjaTSb0UiCcC5mmZ6MqRQ3kL66FbbY9aoVFnEfIBffyA4QoUwnet-0hcIg4B_TvlhY8UhKLUg/pub

המוזיקה מאת: Jazzy Ashes by The Underscore Orkestra is licensed under a Attribution-Noncommercial-Share Alike 3.0 United States License.

הערכה חלופית בספרות על הספר בואי הרוח - ראיון עם ציפי הלמן - ביתו של משה פרקש הדמות הראשית בספר.

piano solo1

https://freesound.org/people/Timbre/sounds/112633/

Barroom Ballet by Kevin MacLeod

Link: https://filmmusic.io/song/3418-barroom-ballet

License: https://filmmusic.io/standard-license

עלי מרורות:

הרב יהושע משה אהרונסון היה מרבני פולין בזמן השואה. יומנו האישי, תשובותיו, ומאמריו מתקופת השואה ולאחריה מהווים תיעוד אותנטי ונותנים מבט ייחודי על מאורעות השואה מנקודת מבט של רב. בסוף השואה בשנת 1945 הגיע אליו שאלה אותה תיעד ביומנו, אשר הפך מאוחר יותר לספר שו"ת הנקרא עלי מרורות:

רקע היסטורי

"בתחילת חודש אייר תש"ה (1945) הוליכו אותנו מבוכנוולד לטרזינשטאט בסודעטין-געביט. עמדנו תחת השמים בשדה ניר ארבעה עשר יום, מוקפים מכל צד מהגסטאפו ומז'נדמריא אשכנזית, בכל יום כשהרעב גבר מאד התחלנו לאכול העשבים המרים הגדלים באגם במקום שעמדנו. אבל גם זאת הייתה תחת עונש מוות, כי האשכנזים באו וצעקו כי אנחנו אוכלים כל הדשא ולא יהיה מרעה לבהמות. ולסיבת הרעב והצימאון מתו בכל רגע כמה וכמה אנשים למאות...".

השאלה

"אז פנה אלי אחד מידידי ז.פ. בשאלתו, להיות שאצלו הרגעים האחרונים כי מרגיש אפיסת הכוחות מסיבת הרעב, ורק עצה אחת עלתה ברעיונו להציל חיותו, והוא: לחתוך חתיכת בשר מגוף אדם מת ולאוכלו להשיב נפשו, וידבר על לבי לעשות מעשה כי באופן זה נוכל להציל כמה מאות ממוות בטוח ביותר, שהיו אז הימים האחרונים של המלחמה והחירות עומדת תחת כתלינו, וחבל על כל אדם שמת או נהרג ברגע אחרון זה, אחר עבור עלינו כל משברי שנות המלחמה".

הפסיקה

"עוד נשמתי בי טרם יצאה מרעב ושברון הלב נבהלתי למשמע אוזני ובמענה לדבריו הנאמרים באמת מלב צדק, התחלתי לבכות ונהמתי מקירות לבו "רבש"ע, קח את נפשי - ואל תביאני למדרגה נמוכה זו ח"ו". והשבתי לו אמת כי הצדק אתך, ואפשר דמדינא מותר ומצוות פיקוח נפש נמי איכא, הרי מצינו במדרש בזמן החורבן, אבל שמע נא: יראתי כי יבואו לידי רציחה, שימצאו הרבה שיהרגו לחלשים ביותר, כדי להמציא להם אוכלם בהיתר ובהצנע. עוד זאת שבלי ספק ירגישו הס.ס. בזה, ויהיה להם עלילה נכונה להרוג הכל באמתלא שהוא נגד צד וחוק העולם "אוכלי אדם" פראים וברברים... דברי נכנסו לאוזניו, ופרש. וכעבור שעה אחת קבלו הס.ס. פקודה להוליכנו לטרזין, ונצלנו".

הסבר התשובה: ראשית, האם היתר כזה לא יביא לידי רצח, שמא יהיו אנשים שמחמת ההיתר יתירו לעצמם גם את אלו שהינם חלשים מאוד, אך עדיין בגדר חיים. שנית, ייתכן שדווקא מעשה כזה עלול להגביר את רצח שארית היהודים ע"י הנאצים, ולהחמיר את סכנת החיים: אם יראו אותם הנאצים כ"אוכלי אדם", תחריף הדה-הומניזציה של היהודים הנותרים בעיני הנאצים, ועל ידי כך עשויה להביא ללגיטימציה של רצח כל הנותרים.

ממעמקים:

הרב אפרים אושרי היה תלמיד חכם, פוסק וראש ישיבה. עסק רבות בשואה, וחיבר ספר שו"ת שעסק בשאלות הלכתיות שנגעו לשואה, בשם ממעמקים.

במשך מלחמת העולם השנייה שהה הרב אשרי בגטו קובנה, שם שימש יד ימינו של רב העיר - הרב אברהם דוב כהנא שפירא - ועמד בראש הארגון "תפארת בחורים" בגטו קובנה. בתקופה זו רוב רבני הגטו נרצחו בידי הנאצים והליטאים, והרב שפירא עצמו כבר היה חולה וחלש ונבצר ממנו לתפקד כפוסק באופן מלא, ועל כן הרב שפירא ביקש מהרב אשרי שיענה על שאלות הלכתיות במקומו. את הדפים בהם נכתבו התשובות שמר הרב אשרי טמונים באדמה, ורק לאחר המלחמה קיבץ אותם לספר שאלות ותשובות "ממעמקים".

"אם באותה תקופה הרת צרות בשנות הכיבוש הגרמני... אם קרה אז מקרה שאחינו הכלואים יאכלו את בשר אחיהם שמתו... כדי להחיות את נפשם... אם באמת מותר מצד הדין לבן ישראל להחיות את נפשו בבשר אדם במקום פיקוח נפש כזה".

אף כי מסקנת הדיון ההלכתי להתיר אכילה זו, מעיד גם אושרי כי לא קרה מקרה כזה בקובנה ובמחנות הסמוכים, וכן בדק לגבי טרזינשטאט. ומסיים:

"ועל ישראל גאוותו, ובצדק, שהרי אין לשער ואין לתאר את גודל הרעב ששרר במחנות ההסגר... ורעב קשה מכול, ואף על פי כן לא ירדו ישראל מקדושתם, קדושת אנוש, ולא אכלו אף פעם בשר אדם, ידענו מה שנאמר בתורה "ואנשי קודש תהיון לי...".

חובה להאזין עם אוזניות] ספרות - ישנה בחיק ילדות|לדבר עם עצמי]