האם יוגש נגד שלמה פילבר כתב אישום - ועל מה

'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 9 באפריל, היום ה-186 למלחמה, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. 

במקביל למלחמה, ולמעשה כחלק ממנה ומכל מה שקורה בישראל בשנתיים האחרונות, נמשכים בבית המשפט הדיונים על כתבי האישום של בנימין נתניהו בתיקי האלפים - וגם הדרמות סביבם. אתמול, למשל, הודיעה הפרקליטות על ביטול הסכם עד המדינה עם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, ועד מרכזי בתיק השוחד של נתניהו, שלמה פילבר – והצעד ההגיוני הבא הוא, כמובן, הגשת כתב אישום נגד פילבר בגין מרמה והפרת אימונים. פילבר, בעדות שלו, עשה צחוק מוחלט ממערכת החוק הישראלית ואז קיבל חוזי עבודה במפלגת הליכוד, ואנחנו נדבר עם הפרשן המשפטי שלנו, עידו באום, כדי להבין כיצד דבר כזה קורה – ואיך המערכת המשפטית אמורה להתגונן בפני אנשים שנחושים להונות אותה, כמו שלמה פילבר.

הוותיקים שביננו וודאי זוכרים שמאז קום המדינה פרחה בישראל תעשיה גדולה של 'מוניות שירות' – מכוניות ומיניבוסים בקווים קבועים שבהם אנשים נסעו יחד, והן שימשו כשירות מקביל ומשלים לאוטובוסים. אלא שבתוך שנים בודדות, מסתבר, ממשלת ישראל ריסקה את הענף את הענף הזה לחלוטין. על פי נתוני משרד התחבורה פועלות בישראליות כיום רק 83 מוניות שירותי, לעומת 2,300 מוניות ב-2010. יפעת ראובני תהיה אתנו כדי להסביר כיצד זה קרה, ולמה השרה מירי רגב לא מקדמת את מה שיכול היה לשפר את התחבורה הציבורית הגרועה במדינת ישראל. 

רוב הציבור הישראלי גולש באינטרנט, גם בסלולר וגם במחשב, באמצעות הדפדפן "כרום" של גוגל, ומי שרוצה שאחרים לא ידעו היכן הוא גולש ומה בדיוק הוא עושה, בוחר בדרך כלל את מצב הגלישה "אינקוגניטו" – מתוך אמונה שבאמצעותו נשמרת הפרטיות שלו. אלא שבהליך משפטי גוגל הודתה שהמצב הזה לא פרטי לחלוטין וכל המידע בו נשמר. איש היי-טק שלנו רן בר זיק, יסביר מדוע "מצב אינקוגניטו" הוא סוג של הונאה, מה גוגל תעשה מעכשיו, ומה צריך לעשות אדם המבקש שדפוסי הגלישה שלו יהיו פרטיים באמת. See omnystudio.com/listener for privacy information.