מסקר של תנועת "הביטחוניסטים" עולה כי 69% מהציבור היהודי בישראל מביעים חשש לגורל המדינה, ו-67% סבורים כי יש לפעול באמצעות נשק חם והטלת קנסות על מנת למנוע התפרעויות וחיכוכים בין יהודים לערבים. מהממצאים עולה כי רק 25% מקרב ערביי ישראל סבורים כי יש לעם היהודי זכות לריבונות בארץ ישראל, ורוב ניכר - כ-75% - סבור כי אין לעם היהודי זכות שכזו. מהיכן הגיעה ההקצנה בין ערבים ישראלים ליהודים, האם על יהודים להילחם על הזכות לחיות בערים המעורבות ואיך נוכל לעצור את כדור השלג הזה של הפירוד בעם?; לפני כשבועיים, ממשל ביידן הכריז על הקמת מה שנקרא Disinformation Governance Board (מועצה לשליטה בדיסאינפורמציה). הגוף הוקם חודשיים לפני כן, אבל קיומו פורסם רק לאחרונה. בראש מועצת הדיסאינפורמציה הזו עומדת מישהי שתפקידה מוגדר כ"צארית הדיסאינפורמציה". בקרב הרפובליקנים קמה צעקה גדולה סביב העניין הזה, ויש שהשוו אותו ל"מיניסטריון האמת" של ג'ורג' אורוול מהספר 1984. הממשל טוען שהמועצה הזו היא ללא סמכויות צנזורה בפועל, ולא תעקוב אחר אנשים ספציפיים. יחד עם זאת, הצארית, שבאה מרקע פרוגרסיבי, אמרה לאחרונה בשיחת זום בצורה מאוד מפורשת שיהיו אנשים מוסמכים שתפקידם יהיה לבדוק מקרים של דיסאינפורמציה ברשת. במקרה שהם מגלים דיסאינפורמציה, הם יוכלו "לערוך" את הפוסט של אותו אדם או גוף שלדעתם כתב משהו לא נכון, ולתת לו את ההקשר הנכון, או בקיצור, לשנות את מה שאותו אדם כתב כדי שיתאים לדעתם. האם יש באמריקה שלטון טוטליטרי שרק מציג את עצמו כדמוקרטי, היתכן כי שאר המדינות הדמוקרטיות ילכו בעקבות אמריקה ומה התגובה הציבורית הנכונה לתופעה?; אמנת איסטנבול היא אמנה בינלאומית של מועצת אירופה בנושא מאבק באלימות נגד נשים. היא מבוססת על ההנחה שדרוש שיתוף פעולה בינלאומי כדי להתמודד עם תופעת האלימות במשפחה. האמנה אושרה על ידי מועצת אירופה בשנת 2011, ונכון להיום 45 מדינות חתומות עליה. בשנים האחרונות יש מדינות שמתחרטות על ההצטרפות לאמנה, ושתי מדינות כבר פרשו ממנה: פולין פרשה מהסיבה ש"האמנה היא המצאה פמיניסטית שנועדה להצדיק אידיאולוגיה גאה" [צבעוני], וטורקיה פרשה כי "האמנה נוגדת את האסלאם ואת הערכים השמרניים של טורקיה". השבוע הגיעה האמנה גם לישראל, שעד סוף החודש צפויה להצטרף אליה. אלא שיש מי שמבקרים מנגד וטוענים שזו תעמולה נצלנית במסווה של שוויון. לדוגמה, אחד מסעיפי ההגירה באמנה קובע שצריך לתת מעמד של פליט לכל אדם ואישה שנפגעו על רקע מגדרי. מכיוון שההגדרה של פגיעה היא הגדרה רחבה ועמומה, הדבר עלול לשמש פתח להצפת ישראל בפליטים ולגרום להשלכות קשות על מדיניות ההגירה של ישראל. האם נכון לישראל לתת לגופים זרים לקבוע את הנורמות במדינת ישראל, לפי איזו חוקה על ישראל לקבוע את הנורמות והערכים שלה ומהו תפקידה של ישראל בנוגע לסבל של אזרחי העולם?; סקר שנערך לאחרונה על האוכלוסייה הגרמנית והמוסלמים החיים בגרמניה, שנערך על ידי הוועד היהודי האמריקאי חשף את הפער בתפיסה לגבי יהודים ואנטישמיות בקרב שתי האוכלוסיות. 34% מהאוכלוסייה הגרמנית הכללית ו-54% מהמוסלמים מסכימים עם האמירה "היהודים משתמשים היום במעמדם כקורבנות של רצח עם הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה לטובתם". 18% מהגרמנים ו-46% מהמוסלמים מסכימים עם האמירה "ליהודים יש יותר מדי כוח בתקשורת", ואחוז דומה חושב ש"ליהודים יש יותר מדי כוח בפוליטיקה". הסקרים של AJC מגיעים כאשר הרשויות בגרמניה דיווחו על 3,028 פשעים אנטישמיים שהתרחשו בשנת 2021, הנתון הגבוה ביותר מאז החלה המשטרה ב-2001 לעקוב אחר תקריות אנטישמיות שדווחו. איך תראה התקופה של אחרי מרקל ליהודי גרמניה, האם הממשל הנוכחי בגרמניה מסביר פנים יותר לאוכלוסייה המוסלמית ומה צריכים יהודי גרמניה לעשות לאור המצב?
View all episodes
