הפרק הוקלט במסגרת ⁠אירוע לייב⁠ של מהדורת מוסף. לקבלת עדכונים על האירוע הבא ⁠הצטרפו לקבוצה הסגורה שלנו⁠

ליאור סיימון, שותפה-מנהלת ב​קרן Cyberstarts, ​הגיעה לשיחה פתוחה על מאחורי הקלעים של תעשיית ה​הון-סיכון והטק הישראלי​, בהנחיית ​עמית קרפ ​ (Bessemer​), ברק שוסטר (Battery)​,​ ינאי אורון (Vertex) וגיא קצוביץ' (Fusion). 

ב​שיחה ​משתפת ​ליאור בגישת ההשקעות ​הייחודית של הקרן ​ואיך היא מלווה את יזמי הפורטפוליו האישי שלה - חברות בשווי מצטבר של כ-15 מיליארד דולר​ - ומסבירה מדוע הליווי האישי והנפשי של היזמים חשוב לא פחות מהצד העסקי. 

ב​נוסף, היא משתפת בפלייבוק של יזמי הקרן להצלחה, ההתמודדות עם בניית ​חברה חדשה בשוק תחרותי, והתכונה האחת שמשותפת לכל היזמים המצליחים.

(00:00:00) היכרות עם ליאור וההצלחה של סייברסטארטס (00:02:45) תזת ההשקעות ושיטת העבודה של הקרן (00:07:16) האם יזמים באמת צריכים את העזרה של הקרן? (00:09:23) הבדידות בצמרת והאתגרים האישיים של מנכ"לים (00:14:57) הכוח בלהיות קרן נישתית וממוקדת (00:16:23) חברות שלוקח להן זמן לפרוץ ויצירת קטגוריה חדשה (00:20:11) צמיחה מהירה והתמודדות בשוק תחרותי (00:22:06) התכונה המשותפת לכל היזמים המצליחים

"האנשים המתפקדים הם החלשים - והם עומדים לקרוס". זה הממצא המדאיג שהתגלה בעקבות השביעי באוקטובר, ואיתן עזריה, המאמן המנטלי שליווה ספורטאי עילית לארבע אליפויות ומייעץ לארגונים המובילים בישראל (אפל, נייק, זארה, ועוד) וליחידות עילית בצה"ל, חושף בפרק הזה מדוע דווקא אלו שהמשיכו לתפקד כרגיל נמצאים כעת בסכנת קריסה הגדולה ביותר.

"מה שנדחק לא נעלם, אלא נערם" - זהו העיקרון הפסיכולוגי שחושף עזריה ומסביר מדו אנשים הישגיים שדחקו רגשות והמשיכו לעבוד ללא הפסקה מגיעים למצב שבו הגוף "לוקח את הברייק" בדרכים לא רצויות: מחלות, פציעות וקריסות נפשיות.

עזריה מציג במהלך השיחה מתודולוגיה פשוטה ויעילה: איך לזהות את הסימנים שהגוף שולח, איך להגיב אליהם וכיצד  לתת מענה מיידי למצוקה בצורה אפקטיבית, שלא פוגעת בביצועים לאורך זמן. 

הפרק עוסק גם בהיבט הניהולי: איך מנהיגים יכולים לרדת מ"מגדל השן" ולהפוך למנהיגים חומלים שמכירים בצרכים האנושיים של עצמם ושל הצוותים שלהם. עזריה מציג את המושג "פציעת הראווה" - הדרך הלא בריאה שבה אנשים הישגיים מאפשרים לעצמם לנוח רק כשהם "פצועים".

מבוא והכרות עם איתן עזריה - 0:00

המחיר של ביצועי שיא והתגובות לפרק הקודם - 0:31

הממצא המדאיג: המתפקדים הם החלשים - 3:19

השפעת השביעי באוקטובר על אנשים מתפקדים - 4:14

מה שנדחק לא נעלם אלא נערם - 6:05

זיהוי סימני הגוף לפני קריסה - 10:02

חשיבות מדידת מצבר הצוותים במקום העבודה - 11:13

המנהיג החומל מול המנהיג המנותק - 15:38

הפרוטוקול הפשוט: זיהוי, שאלה ומענה - 24:42

איך ליצור הרגל של מודעות עצמית - 33:27

התמודדות עם עומס נפשי חריג - 43:00

מסיבת עיתונאים בבית - לשתף את המשפחה - 44:09

הסיפור של זוהי והחיבוק - 46:26

למה קרן הון סיכון ישראלית מובילה משקיעה בשנה האחרונה בטכנולוגיות הגנה, ביולוגיה סינתטית ואנרגיה? תומר דיארי, שותף בקרן ההון-סיכון אלף, חושף את התזה העמוקה שמנחה את החלטות ההשקעה בקרן: העולם יוצא מ-30 שנות שלום ויציבות ונכנס לעידן חדש של קונפליקטים וחוסר יציבות, המלחמה חזרה, ו-AI משנה את תשתיות הטכנולוגיה.

בפרק מרתק זה, דיארי - לשעבר משקיע בקרן ההון-סיכון המובילה בסמר, וכיום שותף באלף - מסביר איך הגלובליזציה מתפוררת מול עינינו, למה מודל ה-SaaS המסורתי כבר לא רלוונטי בעידן ה-AI, ומדוע קרן אלף בוחרת "להתמקד בשוליים" במקום לרדוף אחרי בום הסייבר הנוכחי. 

הוא מדגיש את עקרון ה-"Different is Better than Better" שמנחה את שותפי הקרן, ומסביר למה יזמים עם "High Agency" (הנעה עצמית חזקה) הם הכי חשובים בעולם המשתנה - ולמה ישראלים נמצאים בעמדת הובלה חברתית-תרבותית, בכל הקשור לתכונה הנ"ל.

מהמכתב השנתי למשקיעים שהקרן פרסמה לקהל הרחב בפעם הראשונה ב-2026 (ולמה עשתה זאת), דרך הניתוח הגיאופוליטי של חזרת המלחמה לעולם, ועד לטכנולוגיות העתיד כמו מחשוב קוונטי וביולוגיה סינתטית - דיארי מציג פרספקטיבה ייחודית על האופן שבו משקיעי הון סיכון צריכים להתאים את עצמם למציאות החדשה.

פתיחה והכרות עם תומר דיארי - 0:00

המכתב השנתי של קרן א' והחלטה לפרסמו - 1:03

העולם משתנה - המעבר מגלובליזציה לקונפליקט - 4:45

השלכות השינוי העולמי על עולם ההשקעות - 10:41

מדוע א' לא משקיעה בסייבר למרות הפופולריות - 16:20

האסטרטגיה של א' - חיפוש יתרון יחסי בשוליים - 18:40

החזרה למדיה ופעילות תוכן של קרן א' - 21:40

איך עולם ההון סיכון משתנה ולמה לא להיות צר מדי - 24:20

מה זה אנשים עם Agency והמאפיינים של יזמים ישראלים - 27:40

ישראל כמקדימה את העולם בהתמודדות עם אתגרים - 32:40

המציאות הפוליטית בישראל והשפעתה על היזמים - 34:40

למה דרכון זר לא יציל ומה קורה באירופה - 37:40

השווקים החדשים - המפרץ והודו במקום אירופה - 41:40

איך תומר השתנה כמשקיע לאורך השנים - 44:00

דגלים אדומים ודגלים ירוקים בהשקעות - 46:40

הטכנולוגיות המעניינות היום - קוונטום, אנרגיה וסינתטיק ביולוגיה - 51:40

"אתה באנטי פורטפוליו שלי" - כך פתח גיא קצוביץ את הפרק הזה, בהודאה נדירה על החמצת השקעה ברמילק, החברה הישראלית שמובילה מהפכה בתעשיית החלב העולמית. אביב וולף, מייסד שותף ומנכ"ל רמילק, מגיע מרקע של לוחם בסיירת מטכ"ל ומשפחה חקלאית, אבל החליט לעזוב את עולמות הסטארט-אפ המסורתיים למען משהו "מוחשי יותר, פיזי יותר".

החזון של רמילק נשמע כמו מדע בדיוני: להחליף את הפרות בשמרים מהונדסים גנטית שמייצרים חלבוני חלב זהים לחלב פרה. "בסוף בא לנצח את הפרה", מסביר וולף, "לעשות את מה שהפרה עושה, לא להחליף אותה". החברה כבר גייסה כ-200 מיליון דולר, מעסיקה כ-100 חוקרים, והשיקה מוצרים בישראל בשיתוף עם מחלבות גד.

אבל איך בדיוק עובדת הטכנולוגיה הזו? מה האתגרים הטכנולוגיים והעסקיים? איך מגיבה התעשייה המסורתית? ומה הקשר בין זה לביטחון תזונתי ולגיאופוליטיקה? וולף חושף את הסיפור המלא מאחורי הטכנולוגיה שיכולה לשנות את עתיד המזון, כולל הסיפורים על התנגדות, הפגנות, והאמונה שטכנולוגיה זו יכולה לפתור בעיות עולמיות.

הפרק מסתיים ברגע מרגש של זיכרון והוקרה לזקי ג'מאל, מייסד שותף של קרן Fresh Fund שנפטר לאחרונה, שהיה המשקיע הראשון שהאמין ברמילק.

פתיחה והכרות עם אביב וולף מרמילק - 0:00

הסיפור של ההשקעה שלא עשה גיא - 0:37

מה זה רמילק והחזון מאחורי החברה - 2:07

הטכנולוגיה של רמילק - שמרים במקום פרות - 5:05

האתגרים בתעשיית החלב הנוכחית - 8:58

הגיוסים הראשונים והשכנוע של המשקיעים - 11:01

המצב הנוכחי של רמילק וההשקה עם גד - 11:47

הסיבות לבחירה במחלבות גד כשותפה - 17:08

הרקע האישי של אביב וולף - 19:44

המסע מהשחרור מהצבא להקמת החברה - 23:28

הכרות עם השותף אורי כוכבי - 25:00

האתגרים בבניית חברה דיפ-טק במזון - 28:40

דוגמאות היסטוריות - אינסולין וגבינה - 34:00

התוכניות העתידיות והרחבה גלובלית - 37:31

זיכרון לזכרו של זכי ג'מאל - 42:00

היישר מהמשרדים של Cyera בניו יורק - גיא יושב עם יותם שגב, מנכ"ל ומייסד-שותף ב-Cyera, רגע לאחר ההכרזה על  גיוס של 600 מיליון דולר והשווי החדש של 12 מיליארד.

יותם מסביר כיצד מהפכת ה-AI שינתה את שוק אבטחת המידע ואיך Cyera ממצבת את עצמה כתשתית קריטית לאימוץ בינה מלאכותית בארגוני ענק​ ומדוע הוא מכוון לבניית חברת ענק.

בנוסף, הוא משתף בתובנות על הקשיים בשנה הראשונה, החשיבות של נוכחות פיזית במכירות אנטרפרייז, המעבר מתל אביב לניו יורק, והדרך שהחברה סוללת לעבר היעד השאפתני של מיליארד דולר הכנסות חוזרות.​פרק חובה לכל יזם.

• (00:00:00) גיוס של 600 מיליון דולר והשווי החדש של 12 מיליארד

• (00:02:56) מהפכת ה-AI והפיבוט מאבטחת מידע לתשתיות בינה מלאכותית

• (00:11:31) הצמיחה של סיירה והמעבר מישראל לניו יורק

• (00:19:09) המיינדסט של המייסדים: למה לא לעשות אקזיט מוקדם?

• (00:25:27) הקשיים בשנה הראשונה וחשיבות המכירות למייסדים

• (00:32:00) למה מנכ"ל חייב לבלות 50% מזמנו בפגישות פיזיות?

• (00:38:46) איך מתאימים את ארגון המכירות ללקוחות ענק

• (00:43:57) המסע של מנכ"ל בצמיחה מואצת

• (00:50:52) היעד הבא: מיליארד דולר הכנסות (ARR)

סקוט טובין, Senior Partner באחת מקרנות ההון-סיכון המובילות בעולם, Battery Ventures, חווה את המלחמה ממקום אישי ומקצועי כאחד, אבל גם כחלק מסיפור עלייתו לארץ וניהול הקרן הגלובלית מישראל. 

בשיחה מקיפה, לראשונה בפודקאסט, הוא חושף איך אירועי 7 באוקטובר שברו את האשליות שדור שלם בישראל גדל עליהן (ומפרט מהן), אבל גם את ההזדמנות הייחודיות שלנו לצמוח ולגדול מהאירוע הזה. 

לצד חזון נועז - ישראל ככלכלה של 20 טריליון דולר, מסביר סקוט איך האקוסיסטם הישראלי הפך ל"גלגל תנופה" שני בעולם כולו רק אחרי סיליקון ואלי, ומספר את הסיפור המרגש של חברו דני לוין שהיה ההרוג הראשון באירועי ה-11 בספטמבר (וגם היה מייסד-שותף של אקמאי, ששווה 15 מיליארד דולר).

טובין לא חוסך ביקורת חריפה על המערכת הפוליטית ועל התקשורת, אבל מציע פתרונות מעשיים לישראל של העשור הקרוב בהשראת תיאוריית החלונות השבורים - איך שינויים קטנים יכולים להוביל למהפכה חברתית.

פרספקטיבה ייחודית של עולה חדש-ישן שהפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית, על המחיר האמיתי של המלחמה והזדמנויות הענקיות שהיא פותחת בפני כולנו. אני ממליץ בחום להאזין ולקבל השראה. באופן אישי, יצאתי מעודד ונהניתי.

מבוא והכרות עם סקוט טובין - 0:00

המצב הביטחוני בישראל והשפעתו על החברה - 0:46

ההשפעה הנפשית של המלחמה על המשפחות הישראליות - 4:01

שינוי התפיסות לגבי העולם והאנטישמיות - 6:54

האחדות הישראלית שנוצרה במלחמה - 10:02

הבעיה הפוליטית והתקשורתית בישראל - 10:58

החרדים והשירות הצבאי - 13:00

השינויים הדמוגרפיים והדוריים בחברה הישראלית - 14:03

הצורך בשירות לאומי לכולם - 16:20

ישראל כמדינה צעירה ומתפתחת - 18:18

הבעיות הפוליטיות והרגשיות בישראל - 19:40

מערכת החינוך והחלוקה החברתית - 21:04

הקשר לקהילה הדרוזית והערבית - 22:18

ההחלטה לעלות לישראל - 27:19

הקמת משרד בישראל והאתגרים הגלובליים - 28:59

הסיפור של אקמאי ודני לוין - 34:24

פיתוח האינטרנט והטכנולוגיה - 36:20

הרצח של דני לוין ב-11 בספטמבר - 39:27

מלחמת העולם השלישית והאיסלאם הרדיקלי - 41:20

השינויים בנוף ההשקעות הישראלי - 43:40

המערכת האקולוגית של הוונצ'ר בישראל - 44:00

ההזדמנויות והאתגרים בכלכלה הישראלית - 48:20

הצורך להרחיב את הכלכלה לתחומים חדשים - 52:00

קרנות גידור וחסמים רגולטוריים - 53:40

הצורך ב"ראש גדול" ותיקון בעיות קטנות - 57:00

תיאוריית החלון השבור והשפעתה על החברה - 59:07

הבעיה עם הקומבינות והצורך ברפורמות - 1:04:36

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer Venture Partners), ברק שוסטר (Battery Ventures) וינאי אורון (Vertex Ventures Israel) למהדורת מוסף מיוחדת על הטלטלות וההזדמנויות בהייטק הישראלי ובשוק הגלובלי. בפרק מנותח האקזיט של חברת Defend למוטורולה סולושנס, לצד גיוסי הענק של דרייב נט (DriveNets) וזוטא קור (Zuta Core) בצל מהפכת ה-AI והדרישה לתשתיות דאטה סנטרס. המשקיעים מפרקים את הסיבות הטכניות מאחורי התחזקות השקל מול הדולר בהשפעת השקעות המוסדיים ב-S&P 500, חושפים את האמת על גל הפיטורים בחברות ענק כמו Wix ו-Rapid, ומסבירים למה שוק מניות הסייבר וה-Firewall חווה קפיצה דרמטית למרות איומי הבינה המלאכותית של אנתרופיק.

(00:00) - פתיחה

(02:55) - אקזיט Defend למוטורולה והגנה מרחפנים

(13:07) - גיוס ענק ל-DriveNets ומהפכת הדאטה סנטרס

(20:53) - תחזית דולר שקל: למה השקל מתחזק?

(31:44) - פיטורים בהייטק: האם AI מחליף עובדים בוויקס?

(49:47) - מניות סייבר בבורסה והשפעת מודלי בינה מלאכותית

תום אבן, מייסד agents&me, מנהל צוות שלם של עובדים שאף פעם לא מתעייפים, לא מבקשים העלאה ותמיד זמינים. הם לא בני אדם - הם סוכני בינה מלאכותית שהוא בנה, איפיין, ו"אימן" בעצמו. בפרק הזה הוא חושף איך כל אחד ואחת יכולים לעשות זאת גם - בלי לדעת אפילו שורת קוד אחת - וכך להחזיק  בצוות סוכנים דיגיטלי שמנהל שיווק, מפיק תוכן, מנתח דוחות כספיים ומריץ את העסק שלהם, ולמה מאות בעלי עסקים, אנשי היי-טק, ועצמאיים כבר הצטרפו לטרנד.

השיחה עם תום עוסקת בגישה המעשית שלו לעבודה עם סוכנים: איך מגדירים תפקיד לסוכן במסמך טקסט פשוט, איך מפרקים משימות מורכבות לתהליכי עבודה ברורים, ומדוע הצלחה בתחום תלויה יותר בסקרנות ובסבלנות מאשר בידע טכנולוגי. תום גם מציג את שיטת ABC-TOM לארגון ידע, ומסביר למה חשוב להתייחס לסוכנים בדיוק כמו לעובדים אנושיים – עם גיוס, הכשרה, פידבק ושיפור מתמיד.

פרק חובה לכל מי שרוצה ללמוד על המהפיכה החדשה. 

חותמת זמן

0:00 - היכרות: איך מנהלים צוות של 23 סוכני AI בעשרה שקלים ביום?

4:49 - הפער בין ההבטחה למציאות בעבודה עם סוכנים

8:34 - גיוס והכשרה: איך בונים סוכן AI מאפס?

17:55 - הצצה לצוות של תום: ניוזלטר, שיווק ופודקאסט אוטומטי

22:25 - מהסדנה לשטח: איך לומדים ומה בונים עם סוכנים?

27:20 - האתגרים בעבודה עם סוכנים (ולמה נשים טובות בזה יותר)

32:42 - ארכיטקטורת ABC-TOM: המודל לבניית מוח ארגוני לסוכנים

35:00 - אבטחת מידע, סיכונים וניסויים פרועים עם הסוכן "ניאו"

41:09 - צעדים ראשונים למתחילים: איך נכנסים לעולם הסוכנים?

האם ישראל הופכת להונגריה החדשה? רן הר-נבו, יזם הייטק שבנה אימפריה דיגיטלית של 400 מיליון דולר ומייסד יאללה תקווה, מגיע לפרק חדש בפודקאסט עם אזהרה דרמטית: אנחנו עדים להפיכה משטרית הדרגתית שמתבצעת לנגד עינינו.

בשיחת עומק עם גיא קצוביץ', הר-נבו חושף את הפלייבוק המדויק שויקטור אורבן השתמש בו כדי להרוס את הדמוקרטיה ההונגרית - ומסביר איך בדיוק אותו תסריט מתרחש כעת בישראל. מהשתלטות על התקשורת ומערכת המשפט, דרך מינויים פוליטיים בגורמי ביטחון, ועד לשינוי שיטת הבחירות.

"הדיכוטומיה של ימין-שמאל כבר לא רלוונטית", הוא מכריז. "המאבק הוא בין דמוקרטיה ליברלית לפופוליזם פשיסטי". הר-נבו מתאר איך הונגריה קרסה כלכלית, איבדה 6% מאוכלוסייתה בבריחת מוחות מסיבית, והפכה למדינה שבה שלטון הנאמנות החליף את שלטון המצוינות.

האם הבחירות הקרובות הן באמת "הריקוד האחרון" שלנו? מדוע הוא חושב שקצוביץ' צריך לסרב לראיין דמויות מסוימות? איך התקשורת העצמאית יכולה להילחם במכונות התעמולה החדשות? ומה הקשר בין המשבר שהחל עוד לפני 7 באוקטובר לבין הטראומה הגדולה שפוקדת את המדינה?

שיחה מטלטלת על עתיד הדמוקרטיה הישראלית, עם אחד האנשים שמכירים הכי טוב את עולם הדיגיטל והתקשורת - ושלא מפחד להגיד את האמת הקשה.

הקמת יאללה תקווה כתגובה לוואקום תקשורתי -0:00

הפיכה משטרית בישראל והשוואה להונגריה - 2:15

מה מאמינים ביאללה תקווה - דמוקרטיה ליברלית בסכנה - 2:20

הממשלה הפוסט-ציונית הראשונה בישראל - 2:45

שלוש שנים של טראומה - מההפיכה המשטרית ועד 7 באוקטובר - 3:40

מכונות התעמולה והצורך בקאונטר תקשורתי - 4:50

הפלייבוק ההונגרי - איך ויקטור אורבן השתלט על המדינה - 6:00

דמוקרטיה לא ליברלית ושלטון נאמנות - 8:00

השתלטות על מוקדי הכוח - תקשורת, משטרה ומערכת משפט - 10:00

מינויים פוליטיים במערכות הביטחון - דני לוי וראש השב"כ - 11:00

ג'רימנדרינג ושינוי שיטת הבחירות - 14:00

הנס ההונגרי - איך פיטר מגיאר ניצח את אורבן - 15:00

ישראל כמקרה מבחן - שלטון נאמנות כבר כאן - 19:40

בריחת מוחות - ההשוואה לטורקיה והונגריה - 21:00

הדיכוטומיה החדשה - לא ימין ושמאל אלא פשיזם מול דמוקרטיה - 24:00

למידה מהעולם - ארתור פינקלשטיין ויבוא הרעיונות - 28:00

מה כן - בניית אוהל דמוקרטי ליברלי - 31:00

הגדרת גבולות הלגיטימי - מי לא נכנס לאוהל - 34:00

סוכני הטשטוש והצורך להכריע - 36:40

7 באוקטובר והפחד מהסדר מדיני - 43:00

נגזר עלינו מול יכולת לשנות את המציאות - 45:00

הבחירות כצומת היסטורית - הריקוד האחרון - 47:40

מה קורה כשהכרישה מהטלוויזיה מחליטה לחזור לארץ אחרי 18 שנים בסיליקון ואלי ולהפוך את ישראל למעצמת הייטק עולמית? יסמין לוקץ' לא רק חזרה - היא הביאה איתה את כל הקשרים, הידע והחזון שצברה בעמק, והפכה אותם למנוע שינוי חברתי אמיתי.

בפרק מרתק זה, יסמין חושפת איך הקימה את ארגון ICON שמחבר יזמים ישראלים לשוק האמריקאי, איך הפכה את Code for Israel לתנועת מתנדבים מהגדולות ביותר בהייטק הישראלי, ומדוע החליטה להתמקד בשנה האחרונה בהשקעות הון-סיכון. 

היא מספרת על הפרויקט החדש שלה "תו מילואים" שמסייע למילואימניקים בשוק העבודה, על החוויה המפתיעה ברוקדים עם כוכבים שלימדה אותה על התמודדות עם כישלון, ועל הפודקאסט "הסלון של יסמין" שבו היא מגלה סודות חדשים אפילו על בני המשפחה הכי קרובים.

מהתחלות בג'ו-ג'יצו בגיל מבוגר ועד ביקורת חדה על המערכת הפוליטية הישראלית, יסמין חושפת את הפילוסופיה שמניעה אותה: "be the change you want to see in the world". איך מצליחים לנהל בו-זמנית השקעות, הרצאות, פודקאסט, הוראה ברייכמן ועוד ארבעה ילדים? ומה באמת קורה כשמישהי עם "ADHD מקצועי" מחליטה לשנות את פני החברה הישראלית?

פרק שמוכיח שלפעמים הדרך הטובה ביותר להשפיע על העתיד היא פשוט להתחיל לעשות, גם בלי תוכנית מושלמת.

הקמת אייקון והתפתחותה - 8:23

מעבר לארצות הברית ותקופת הלימודים - 28:00

החזרה לישראל ופעילות יזמית חברתית - 31:00

השקעות הון סיכון והפמילי אופיס - 32:20

השתתפות בתוכניות ריאליטי והשפעתן - 41:20

ג'ו-ג'יצו כיציאה מאזור הנוחות - 48:00

מסר אופטימי לסיום - 49:20