שי מורג גייס 60 מיליון דולר תוך שלושה ימים בלי שהיה לו אפילו רעיון מגובש לחברה. איך עושים את זה? ומה קורה כשיזם סדרתי מצליח בעולם הסייבר מחליט לחזור מ"פנסיה מוקדמת" ולבנות חברה נוספת בדיוק ברגע שבו בינה מלאכותית משנה את כל כללי המשחק?

בפרק הזה שי חושף את התהליך המדויק שבו הוא והצוות שלו איתרו את הבעיה הנכונה לפתור - תהליך בחירת רעיון שיטתי שכלל ניתוח שוק עמוק ודירוג קטגוריות בסייבר לפי קריטריונים ברורים. הוא מסביר מדוע בחר בתחום ניהול הזהויות והגישה (Identity), ואיך החברה שהשיק בונה מערכת הפעלה לזהויות מבוססת AI שמטפלת גם בבני אדם וגם בסוכני בינה מלאכותית כיישויות בארגון, ומדוע כמעט 100% מהקוד בחברה נכתב על ידי AI ולא על ידי מפתחים אנושיים. 

מדובר בשיחה על הזדמנות שמגיעה פעם בדור לבנות חברה שתגדיר מחדש קטגוריה שלמה, מאחד היזמים המעניינים של התקופה.

0:00 - הבטחת הפרישה, הגיוס המהיר והחברה החדשה

1:48 - ארבעת הקריטריונים לבחירת רעיון לסטארטאפ

5:59 - למה דווקא שוק ניהול הזהויות (Identity)?

7:58 - הבעיה בניהול הרשאות בארגונים גדולים

15:07 - הפתרון: מערכת הפעלה לזהויות מבוססת AI

18:00 - איך בונים את מערכת ההפעלה החדשה לזהויות?

22:00 - ההיגיון מאחורי גיוס 60 מיליון דולר בלי רעיון

30:23 - איך AI משנה את בניית החברה מבפנים?

38:41 - למה לחזור מהפנסיה לטירוף של סטארטאפ?

43:02 - החזון: להפוך לענקית ה-Identity הבאה

למה סין באמת רוצה להשתלט על העולם? ניצן דוד פוקס, מייסד הפודקאסט "המשחק הגדול" ואנליסט גיאופוליטי בכיר, חושף את האמת המטרידה מאחורי המהלכים הסיניים ומסביר למה אנחנו חיים בעידן של "גלובליזציה 2.5" - מציאות מסוכנת של תלות הדדית מחומשת בין מעצמות יריבות.

בפרק מרתק זה תגלו איך המעבר מהסדר הבינלאומי הליברלי למציאות הגיאופוליטית החדשה משפיע על המזרח התיכון ועל ישראל. ניצן מנתח את המדיניות הסינית של "אי-בחירת צדדים", מסביר למה סין תומכת באיראן, ומגלה איך התחרות בין ארצות הברית לסין קובעת את עתיד האזור שלנו.

האם ישראל שייכת בבירור למחנה המערבי? מה חשוב יותר לעוצמה העתידית שלנו - כוח צבאי או חוזק כלכלי וחברתי? ולמה ניצן טוען שהבעיות של ישראל "פשוטות אבל לא קלות"?

מסע מרתק דרך ההיסטוריה של הגלובליזציה, מהמאה ה-19 ועד למציאות המורכבת של היום, עם תובנות חדות על המשחק הגיאופוליטי הגדול ומקום ישראל בו.

מבוא והכרות עם ניצן דוד פוקס - 0:00

מהי גלובליזציה והתפתחותה ההיסטורית - 3:44

התמוטטות הסדר הבינלאומי אחרי המלחמה הקרה - 13:40

עליית סין כמעצמה מתחרה - 21:28

גלובליזציה 2.5 ותלות הדדית מחומשת - 27:40

התחרות הגיאופוליטית במזרח התיכון - 37:00

מדוע ארצות הברית נכנסה למערכה נגד איראן - 45:20

מקומה של ישראל במשחק הגיאופוליטי - 51:10

הצורך בחיזוק הכלכלה והמוסדות הישראליים - 54:30

רפורמות נדרשות במערכת הפוליטית הישראלית - 58:30

הפרק הוקלט במסגרת אירוע לייב של מהדורת מוסף. לקבלת עדכונים על האירוע הבא הצטרפו לקבוצה הסגורה שלנו.משה שלו, מייסד-שותף ב-Decart, מגיע לשיחה מרתקת על בניית אחת מחברות ה-AI השאפתניות בישראל, שמפתחת מודלי וידאו בזמן אמת ומתחרה בחברות כמו OpenAI וגוגל.בשיחה ​​בהנחיית ​עמית קרפ ​ (Bessemer​), ברק שוסטר (Battery)​,​ ינאי אורון (Vertex) וגיא קצוביץ' (Fusion)​ - משה מסביר מדוע העתיד של הבינה המלאכותית נמצא דווקא במודלי וידאו וב-Physical AI, חושף את המודל העסקי שמאפשר לחברה לייצר הכנסות מאופטימיזציה של תשתיות AI, ומשתף בהחלטה האסטרטגית לוותר על מוצרי B2C ולהתמקד בבניית תשתיות עמוקות לעולם הבינה המלאכותית.משה מדבר על חשיבות השארת הטאלנט הישראלי בחזית החדשנות, התחרות מול ענקיות הטכנולוגיה, והחזון לעתיד שבו רובוטים יהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו

(00:00:00) הצגת חברת Decart ופיתוח מודלי וידאו בזמן אמת

(00:02:16) העתיד של מודלי הווידאו: מעולמות הבידור לרובוטיקה (Physical AI)

(00:04:03) בניית חברת מודלים מובילה מישראל והתחרות על טאלנטים

(00:07:11) המודל העסקי: איך עושים כסף מאופטימיזציה של צ'יפים ותשתיות?

(00:09:11) למה Decart החליטה להקפיא את פיתוחי ה-B2C לטובת מודלים ותשתיות

(00:12:19) החזון לעתיד: גיימינג מול הכנסת רובוטים הביתה

(00:18:04) חשיבות הפיתוח של מודלי AI מתקדמים בישראל אל מול תעשיית הסייבר

הפרק הוקלט במסגרת אירוע לייב של מהדורת מוסף. לקבלת עדכונים על האירוע הבא הצטרפו לקבוצה הסגורה שלנו.

שי לוי, מנכ"ל Unframe ויזם סדרתי ​(שכבר רשם אקזיט משמעותי עם Noname​), מגיע לשיחה כנה על האתגרים שבבניית חברת AI בעידן שבו השוק משתנה בקצב חסר תקדים.

בשיחה ​​בהנחיית ​עמית קרפ ​ (Bessemer​), ברק שוסטר (Battery)​,​ ינאי אורון (Vertex) וגיא קצוביץ' (Fusion)​ - שי משתף במטען הנפשי שמלווה הקמת חברה שנייה, מסביר מדוע בחרו לוותר על מוצר אחד לטובת בניית מאות פתרונות AI מותאמים אישית לארגוני ענק, ואיך המודל הייחודי הזה מאפשר להם לסגור עסקאות בתוך שבועות ספורים.

בנוסף, שי מנתח את עתיד שוק התוכנה, בוחן האם עידן ה-SaaS מתקרב לנקודת מפנה, ומסביר מתי חברות שאינן טכנולוגיות עשויות להפסיק להחזיק צוותי פיתוח פנימיים ולעבור לעולם חדש של תוכנות מבוססות AI.

(00:00:00) פתיחה ואיך זה להיות מנכ"ל בחזית

(00:03:27) המחיר הנפשי במסע של יזם סדרתי

(00:07:34) המודל העסקי של Unframe ו"המסעדה הסינית"

(00:10:06) מכירות AI לאנטרפרייז בחודש וחצי

(00:14:11) בניית אמון (Trust) מול ארגוני ענק

(00:16:26) עתיד חברות ה-SaaS מול מערכות AI פנימיות

(00:19:10) מדוע סטארבקס לא צריכה צוותי R&D?

(*) לאינסטגרם של גיא: https://www.instagram.com/guykatsovich/"האופטימייזר" בהנחיית גיא קצוביץ' מופק ע"י Valuebell - בית הפקות לפודקאסטים.

הפרק הוקלט במסגרת אירוע לייב של מהדורת מוסף.

לקבלת עדכונים על האירוע הבא הצטרפו לקבוצה הסגורה שלנו.

אופיר ארליך, מנכ"ל חברת"Eon ויזם סדרתי, בשיחה מרתקת וכנה על הקמת סטארט-אפ בשיא המלחמה והצמחתו לשווי של מיליארדי דולרים בתוך שנתיים וחצי.
בשיחה עם יאיר לרון, שותף ומוביל פרקטיקת ה-Deloitte Catalyst, אופיר משתף בתובנות מהאקזיט הקודם, מסביר למה חברות הענן הגדולות לא באמת מגינות על המידע שלכם, ומספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם הון הסיכון - כולל הסיפור המדהים על הגיוס האחרון של מאות מיליוני דולרים שנחתם בפגישה אחת במשרד בניו יורק.

בנוסף, הוא מדבר בכנות נדירה על ההתמודדות עם תסמונת המתחזה, השקעות אנג'ל, ולמה כל חברה ישראלית חייבת נוכחות של מייסד בארה"ב מהיום הראשון.

(00:00:00) היכרות והרקע של אופיר ארליך
(00:02:42) מה Eon עושה ואיך היא קמה בשיא המלחמה
(00:04:35) למה ענקיות הענן לא פותרות את בעיית הגיבוי?
(00:08:10) מומנטום של יוניקורן: השוואות ל-Wiz והצמיחה המהירה
(00:11:28) המעבר ליזם אנג'ל ואיך לבחור השקעות נכונות
(00:16:03) תסמונת המתחזה, קבלת החלטות והפחד מדשדוש
(00:18:50) מאחורי הקלעים: לגייס 200 מיליון דולר על מפית
(00:21:24) החשיבות של שותף מייסד בארצות הברית

הפרק הוקלט במסגרת ⁠אירוע לייב⁠ של מהדורת מוסף. לקבלת עדכונים על האירוע הבא ⁠הצטרפו לקבוצה הסגורה שלנו⁠

ליאור סיימון, שותפה-מנהלת ב​קרן Cyberstarts, ​הגיעה לשיחה פתוחה על מאחורי הקלעים של תעשיית ה​הון-סיכון והטק הישראלי​, בהנחיית ​עמית קרפ ​ (Bessemer​), ברק שוסטר (Battery)​,​ ינאי אורון (Vertex) וגיא קצוביץ' (Fusion). 

ב​שיחה ​משתפת ​ליאור בגישת ההשקעות ​הייחודית של הקרן ​ואיך היא מלווה את יזמי הפורטפוליו האישי שלה - חברות בשווי מצטבר של כ-15 מיליארד דולר​ - ומסבירה מדוע הליווי האישי והנפשי של היזמים חשוב לא פחות מהצד העסקי. 

ב​נוסף, היא משתפת בפלייבוק של יזמי הקרן להצלחה, ההתמודדות עם בניית ​חברה חדשה בשוק תחרותי, והתכונה האחת שמשותפת לכל היזמים המצליחים.

(00:00:00) היכרות עם ליאור וההצלחה של סייברסטארטס

(00:02:45) תזת ההשקעות ושיטת העבודה של הקרן

(00:07:16) האם יזמים באמת צריכים את העזרה של הקרן?

(00:09:23) הבדידות בצמרת והאתגרים האישיים של מנכ"לים

(00:14:57) הכוח בלהיות קרן נישתית וממוקדת

(00:16:23) חברות שלוקח להן זמן לפרוץ ויצירת קטגוריה חדשה

(00:20:11) צמיחה מהירה והתמודדות בשוק תחרותי

(00:22:06) התכונה המשותפת לכל היזמים המצליחים

"האנשים המתפקדים הם החלשים - והם עומדים לקרוס". זה הממצא המדאיג שהתגלה בעקבות השביעי באוקטובר, ואיתן עזריה, המאמן המנטלי שליווה ספורטאי עילית לארבע אליפויות ומייעץ לארגונים המובילים בישראל (אפל, נייק, זארה, ועוד) וליחידות עילית בצה"ל, חושף בפרק הזה מדוע דווקא אלו שהמשיכו לתפקד כרגיל נמצאים כעת בסכנת קריסה הגדולה ביותר.

"מה שנדחק לא נעלם, אלא נערם" - זהו העיקרון הפסיכולוגי שחושף עזריה ומסביר מדו אנשים הישגיים שדחקו רגשות והמשיכו לעבוד ללא הפסקה מגיעים למצב שבו הגוף "לוקח את הברייק" בדרכים לא רצויות: מחלות, פציעות וקריסות נפשיות.

עזריה מציג במהלך השיחה מתודולוגיה פשוטה ויעילה: איך לזהות את הסימנים שהגוף שולח, איך להגיב אליהם וכיצד  לתת מענה מיידי למצוקה בצורה אפקטיבית, שלא פוגעת בביצועים לאורך זמן. 

הפרק עוסק גם בהיבט הניהולי: איך מנהיגים יכולים לרדת מ"מגדל השן" ולהפוך למנהיגים חומלים שמכירים בצרכים האנושיים של עצמם ושל הצוותים שלהם. עזריה מציג את המושג "פציעת הראווה" - הדרך הלא בריאה שבה אנשים הישגיים מאפשרים לעצמם לנוח רק כשהם "פצועים".

מבוא והכרות עם איתן עזריה - 0:00

המחיר של ביצועי שיא והתגובות לפרק הקודם - 0:31

הממצא המדאיג: המתפקדים הם החלשים - 3:19

השפעת השביעי באוקטובר על אנשים מתפקדים - 4:14

מה שנדחק לא נעלם אלא נערם - 6:05

זיהוי סימני הגוף לפני קריסה - 10:02

חשיבות מדידת מצבר הצוותים במקום העבודה - 11:13

המנהיג החומל מול המנהיג המנותק - 15:38

הפרוטוקול הפשוט: זיהוי, שאלה ומענה - 24:42

איך ליצור הרגל של מודעות עצמית - 33:27

התמודדות עם עומס נפשי חריג - 43:00

מסיבת עיתונאים בבית - לשתף את המשפחה - 44:09

הסיפור של זוהי והחיבוק - 46:26

למה קרן הון סיכון ישראלית מובילה משקיעה בשנה האחרונה בטכנולוגיות הגנה, ביולוגיה סינתטית ואנרגיה? תומר דיארי, שותף בקרן ההון-סיכון אלף, חושף את התזה העמוקה שמנחה את החלטות ההשקעה בקרן: העולם יוצא מ-30 שנות שלום ויציבות ונכנס לעידן חדש של קונפליקטים וחוסר יציבות, המלחמה חזרה, ו-AI משנה את תשתיות הטכנולוגיה.

בפרק מרתק זה, דיארי - לשעבר משקיע בקרן ההון-סיכון המובילה בסמר, וכיום שותף באלף - מסביר איך הגלובליזציה מתפוררת מול עינינו, למה מודל ה-SaaS המסורתי כבר לא רלוונטי בעידן ה-AI, ומדוע קרן אלף בוחרת "להתמקד בשוליים" במקום לרדוף אחרי בום הסייבר הנוכחי. 

הוא מדגיש את עקרון ה-"Different is Better than Better" שמנחה את שותפי הקרן, ומסביר למה יזמים עם "High Agency" (הנעה עצמית חזקה) הם הכי חשובים בעולם המשתנה - ולמה ישראלים נמצאים בעמדת הובלה חברתית-תרבותית, בכל הקשור לתכונה הנ"ל.

מהמכתב השנתי למשקיעים שהקרן פרסמה לקהל הרחב בפעם הראשונה ב-2026 (ולמה עשתה זאת), דרך הניתוח הגיאופוליטי של חזרת המלחמה לעולם, ועד לטכנולוגיות העתיד כמו מחשוב קוונטי וביולוגיה סינתטית - דיארי מציג פרספקטיבה ייחודית על האופן שבו משקיעי הון סיכון צריכים להתאים את עצמם למציאות החדשה.

פתיחה והכרות עם תומר דיארי - 0:00

המכתב השנתי של קרן א' והחלטה לפרסמו - 1:03

העולם משתנה - המעבר מגלובליזציה לקונפליקט - 4:45

השלכות השינוי העולמי על עולם ההשקעות - 10:41

מדוע א' לא משקיעה בסייבר למרות הפופולריות - 16:20

האסטרטגיה של א' - חיפוש יתרון יחסי בשוליים - 18:40

החזרה למדיה ופעילות תוכן של קרן א' - 21:40

איך עולם ההון סיכון משתנה ולמה לא להיות צר מדי - 24:20

מה זה אנשים עם Agency והמאפיינים של יזמים ישראלים - 27:40

ישראל כמקדימה את העולם בהתמודדות עם אתגרים - 32:40

המציאות הפוליטית בישראל והשפעתה על היזמים - 34:40

למה דרכון זר לא יציל ומה קורה באירופה - 37:40

השווקים החדשים - המפרץ והודו במקום אירופה - 41:40

איך תומר השתנה כמשקיע לאורך השנים - 44:00

דגלים אדומים ודגלים ירוקים בהשקעות - 46:40

הטכנולוגיות המעניינות היום - קוונטום, אנרגיה וסינתטיק ביולוגיה - 51:40

"אתה באנטי פורטפוליו שלי" - כך פתח גיא קצוביץ את הפרק הזה, בהודאה נדירה על החמצת השקעה ברמילק, החברה הישראלית שמובילה מהפכה בתעשיית החלב העולמית. אביב וולף, מייסד שותף ומנכ"ל רמילק, מגיע מרקע של לוחם בסיירת מטכ"ל ומשפחה חקלאית, אבל החליט לעזוב את עולמות הסטארט-אפ המסורתיים למען משהו "מוחשי יותר, פיזי יותר".

החזון של רמילק נשמע כמו מדע בדיוני: להחליף את הפרות בשמרים מהונדסים גנטית שמייצרים חלבוני חלב זהים לחלב פרה. "בסוף בא לנצח את הפרה", מסביר וולף, "לעשות את מה שהפרה עושה, לא להחליף אותה". החברה כבר גייסה כ-200 מיליון דולר, מעסיקה כ-100 חוקרים, והשיקה מוצרים בישראל בשיתוף עם מחלבות גד.

אבל איך בדיוק עובדת הטכנולוגיה הזו? מה האתגרים הטכנולוגיים והעסקיים? איך מגיבה התעשייה המסורתית? ומה הקשר בין זה לביטחון תזונתי ולגיאופוליטיקה? וולף חושף את הסיפור המלא מאחורי הטכנולוגיה שיכולה לשנות את עתיד המזון, כולל הסיפורים על התנגדות, הפגנות, והאמונה שטכנולוגיה זו יכולה לפתור בעיות עולמיות.

הפרק מסתיים ברגע מרגש של זיכרון והוקרה לזקי ג'מאל, מייסד שותף של קרן Fresh Fund שנפטר לאחרונה, שהיה המשקיע הראשון שהאמין ברמילק.

פתיחה והכרות עם אביב וולף מרמילק - 0:00

הסיפור של ההשקעה שלא עשה גיא - 0:37

מה זה רמילק והחזון מאחורי החברה - 2:07

הטכנולוגיה של רמילק - שמרים במקום פרות - 5:05

האתגרים בתעשיית החלב הנוכחית - 8:58

הגיוסים הראשונים והשכנוע של המשקיעים - 11:01

המצב הנוכחי של רמילק וההשקה עם גד - 11:47

הסיבות לבחירה במחלבות גד כשותפה - 17:08

הרקע האישי של אביב וולף - 19:44

המסע מהשחרור מהצבא להקמת החברה - 23:28

הכרות עם השותף אורי כוכבי - 25:00

האתגרים בבניית חברה דיפ-טק במזון - 28:40

דוגמאות היסטוריות - אינסולין וגבינה - 34:00

התוכניות העתידיות והרחבה גלובלית - 37:31

זיכרון לזכרו של זכי ג'מאל - 42:00

היישר מהמשרדים של Cyera בניו יורק - גיא יושב עם יותם שגב, מנכ"ל ומייסד-שותף ב-Cyera, רגע לאחר ההכרזה על  גיוס של 600 מיליון דולר והשווי החדש של 12 מיליארד.

יותם מסביר כיצד מהפכת ה-AI שינתה את שוק אבטחת המידע ואיך Cyera ממצבת את עצמה כתשתית קריטית לאימוץ בינה מלאכותית בארגוני ענק​ ומדוע הוא מכוון לבניית חברת ענק.

בנוסף, הוא משתף בתובנות על הקשיים בשנה הראשונה, החשיבות של נוכחות פיזית במכירות אנטרפרייז, המעבר מתל אביב לניו יורק, והדרך שהחברה סוללת לעבר היעד השאפתני של מיליארד דולר הכנסות חוזרות.​פרק חובה לכל יזם.

• (00:00:00) גיוס של 600 מיליון דולר והשווי החדש של 12 מיליארד

• (00:02:56) מהפכת ה-AI והפיבוט מאבטחת מידע לתשתיות בינה מלאכותית

• (00:11:31) הצמיחה של סיירה והמעבר מישראל לניו יורק

• (00:19:09) המיינדסט של המייסדים: למה לא לעשות אקזיט מוקדם?

• (00:25:27) הקשיים בשנה הראשונה וחשיבות המכירות למייסדים

• (00:32:00) למה מנכ"ל חייב לבלות 50% מזמנו בפגישות פיזיות?

• (00:38:46) איך מתאימים את ארגון המכירות ללקוחות ענק

• (00:43:57) המסע של מנכ"ל בצמיחה מואצת

• (00:50:52) היעד הבא: מיליארד דולר הכנסות (ARR)