בשיעור שהתקיים בשנת תשמ"ו הרב שג"ר בוחן את הקשר בין הר סיני ובין מצוות השמיטה לפי השפת אמת, ומסיק ממנו על הדרך הנכונה לחיות חיי תורה.

בשיעור שהתקיים בישיבת הקיבוץ הדתי בשנת תשנ"ד נלמדו מקורות שונים המסבירים את תגובת אהרון "בקרובי אקדש" לאחר מות בניו. הדברים נאמרו ברוח התקופה, יום הזיכרון ויום העצמאות, ונקשרו לעקרונות הציונות הדתית.

הרב שג"ר מביא מקורות (הראי"ה והמהר"ל) על פירוד ומחלוקות בעם ישראל. השיעור נערך לדרשה 'שירה חדשה' שהתפרסמה בספר 'ביום ההוא'.

הרב שג"ר והרב פרומן ניהלו דו שיח על מקורות שונים היכולים להיקשר למאבק בין הימין לשמאל, ועל קטע מהרב קוק הקשור לתחושת חופש שמאפשרת לנו המדינה.

לקראת יום העצמאות תשס"ו, לאחר הגירוש מגוש קטיף, הרב שג"ר מקריא מאמרים של דמויות מגוונות כגון רבי נחמן, אורי צבי גרינברג, ישעיהו ליבוביץ', הרב קוק, והשפת אמת, ומסביר מה צריך להיות יחסינו למדינה ואיך להודות עליה. הדברים נערכו לדרשה 'לזמן הזה' שהתפרסמה בספר 'ביום ההוא'.

בשיעור שהתקיים ב-ל' בניסן תשס"ד התקיים דיון הלכתי בגישות שונות לגבי אמירת הלל ביום העצמאות, כגון גישת הרב גורן, גישת הרב נריה וגישת הרב יואל בן נון. לצורך הדיון הוקראו מקורות שונים העוסקים בקביעת מועדים חדשים לישראל.

בשנת תשס"ה, לקראת יום העצמאות, הרב שג"ר דרש על ביטויי האהבה לארץ ישראל של הראי"ה קוק. הדברים נקשרו לתכנית ההתנתקות מגוש קטיף, לחובת המיסים, לקרע הדתי-חילוני במדינה ועוד. הדברים נערכו בספר 'ביום ההוא' לדרשה בשם 'חוק ואהבה'.