השור והדוב

גת בשיחה עם ד"ר אלכס קפלון כלכלן וגרונטלוג על הכלכלה שמאחורי התארכות תוחלת החיים ועל החוסר באסטרטגיה לאומית ברורה להתמודדות עם בני הגיל השלישי. על משבר הביטוח הלאומי, ומה לדעתו צריך וניתן לעשות כדי לייצר אסטרטגיית אריכות ימים לאומית לישראל שתהפוך את בני הגיל השלישי מנטל על קופת המדינה לנכס כלכלי-חברתי, דרך טיפול בגיל הפרישה, עידוד תעסוקה, צמיחה של תחום החדשנות בעולמות ה- age-tech, ולמה הוא קובע נחרצות שהיוזמה האחרונה לצמצם את ההפרשות הפנסיוניות לצעירים היא רעיון רע מאוד.

גת בשיחה עם יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, בשיחה על ההתפתחות של משק האנרגיה בישראל ובעולם, הזינוק בביקוש לחשמל בעידן הבינה המלאכותית, כניסתה של דוראל לתחום הדאטה סנטרס בארה"ב, השפעת המלחמות והמתחים הגיאופוליטיים על שרידותן של מדינות, על ביטחון אנרגטי כמנוע אסטרטגי, על אנרגיות מתחדשות ואגירה, על משק החשמל המקומי והסיכון שישראל לא תהיה ערוכה לצורכי החשמל של ההייטק וה-AI בשנים הקרובות.

בפרק היום גת מגידו מארחת את פנחס צרויה, מנכ"ל חברת נמלי ישראל, לשיחה מרתקת על העורק הכלכלי והקיומי של המדינה. צרויה מסביר כיצד 99% מהסחר של ישראל עובר דרך הים, ומפרט את התוכניות האסטרטגיות להבטחת החוסן הלאומי: החל ממיזמי תשתית ענקיים כמו שיקום שובר הגלים והקמת מסופי דלק, דרך ההיערכות לשיקום עזה, ועד לחזון פורץ הדרך של "נמלים יבשתיים" בבית שאן, בתקומה ובאילת להקלה על עומסי התחבורה. בנוסף, הפרק צולל להזדמנות הגאופוליטית של מסדרון ה-IMEC – הנתיב המחבר בין הודו, מדינות המפרץ וישראל לאירופה – שיכול להפוך את ישראל ממדינת אי מבודדת לצומת סחר עולמי מרכזי.

בפרק היום גת מגידו מארחת את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשיחת עומק כלכלית וגלויה בצל המלחמה. במהלך הפרק מספק השר חשיפה ראשונית ומודה כי בלם ניסיון להגיע להסכם תקציבי ארוך טווח מול משרד הביטחון בהיקף עתק של כ-350 מיליארד ש"ח לעשור, תוך דרישה לשינוי תפיסתי ומעבר למודלים חדשים מול השוק הפרטי. לצד סוגיית תקציב הביטחון, מתייחס סמוטריץ' להתכנסות יחס החוב-תוצר, מציג את תפיסתו נגד העלאת מסים בממשלה הבאה, ומפרט את צעדי הממשלה להסרת חסמי בירוקרטיה, לדיגיטציה ברשות המסים, ולביסוס מנועי צמיחה ועצמאות טכנולוגית ברמת הלאומית.

ערן ברק הוא שותף מייסד בסטרטאפ MIND SECURITY שעוסק בפתרונות ארגוניים לדלף מידע. בשיחה משותפת, גת וערן מנסים לענות על מארג הסיכונים (והחששות) של חברות להטמיע כלי AI , איך העולם יתמודד עם מיליארד סוכני AI , האם המנהלים של העתיד יוכלו לשלוט בתהליכי העבודה של עובדיהם? העתיד של עולם העבודה בהייטק, כלי AI בגיאופוליטיקה ולמה הממשל בארה"ב חסם יכולות של אנטרופיק מחוץ לארה"ב ועוד. בנוסף, בהמשך ישיר לפרק #136 שעסק בדגלים האדומים של חברות הבינה המלכותית ונגזרותיהן, דיברנו גם על ענקיות הענן, על הפתרונות החדשים של מודלי שפה חדשים שעובדים על המחשב האישי ולא בענן, תוך ניסיון טוב יותר את הדינמיקה המורכבת באקו-סיסטם.

פרק: #136

תומר ראבד כיום יו"ר דירקטוריון בזק, בשיחה עם גת מגידו על הדרך שלו בשוק התקשורת המקומי, המשמעות והחשיבות של תשתיות תקשורת, על התחרות, הרגולציה, על הכוח של בזק בפריסת הכבל הימי לחבר גיאופוליטיקה עם צרכים אסטרטגיים של האזור, ומה אפשר לעשות כדי שההשפעה של האירועים האחרונים בגזרת איראן-ארהב לא תפגע במעמדה של ישראל מול הקהילה העסקית בעולם.

האם יש באמת הסכם בין איראן לארהב? אנחנו לא יודעים.

אבל יש תמונה כלכלית והיא מורכבת בין אינפלציה להעלאות ריבית ועד לשוק מניות ששובר שיאים.

מי צודק? גת מנתחת את המגמות ואת הדינמיקה בשווקים בחו"ל ובישראל.

שווקי המניות שוברים שיאים בהובלת חברות השבבים והבינה המלאכותית. הנהנות הגדולות הן חברות האנרגיה המתחדשת לאור הביקוש העצום לחשמל.

אייל פודהורצר, היזם והמנכ"ל של חברת אקונרג'י בשיחה עם גת מגידו על המגמות בתחום בעולם, ובפרט באירופה, בה מרוכזת פעילות החברה.

מה הפעולות שאירופה עושה כדי להתמודד עם התלות הגדולה שלה בעבר בגז הרוסי וכיום במפרציות ובמיצרי הורמוז הסגורים, מה הם מנועי הצמיחה של החברה ואיך שילוב של אגירה משנה פני פרויקט, וגם פיתוח שוק החשמל, רגולציה, ריבית וכל מה שביניהם ולסיום אייל גם חלק איתנו כמה טיפים על נטילת סיכונים כדי להמציא את עצמך כיזם.

יזמי הנדלן למגורים מתקשים למכור דירות, ולא מעט מהעסקאות הן בעצם אופציה לרכישת דירה במימון הלוואת קבלן. זה גורם לכך שהחברות מגדילות חוב ומציגות תזרים מזומנים שלילי. יתרה מכך, שמגלמים את שווי ההטבה המימונית, לפי רו"ח איתי קדמי ממכון הפניקס לחקר שוק ההון מדובר בהנחה של 12-13% ובאזורי ביקוש בת"א אף למעלה מזה. בפרק עסקנו במשמעות הפיננסית והסיכון התזרימי שההאטה במכירות גורמת. וגם, שוק המניות בישראל שממשיך להפגין ביצועים בולטים, מי היו המשקיעים שזיהו את שינוי המומנטום? לפי הנתונים משקי הבית הם שקנו והזרימו כסף חדש, בעוד המוסדיים בחלקם מכרו. ולסיום, מה הגורמים וההשפעות של התחזקות השקל והאם זה יזרז את בנק ישראל להוריד ריבית?